מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃
1Then said the high priest, Are these things so?
2ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃
2And he said, Men, brethren, and fathers, hearken; The God of glory appeared unto our father Abraham, when he was in Mesopotamia, before he dwelt in Charran,
3ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃
3And said unto him, Get thee out of thy country, and from thy kindred, and come into the land which I shall shew thee.
4ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃
4Then came he out of the land of the Chaldæans, and dwelt in Charran: and from thence, when his father was dead, he removed him into this land, wherein ye now dwell.
5ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃
5And he gave him none inheritance in it, no, not so much as to set his foot on: yet he promised that he would give it to him for a possession, and to his seed after him, when as yet he had no child.
6ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃
6And God spake on this wise, That his seed should sojourn in a strange land; and that they should bring them into bondage, and entreat them evil four hundred years.
7וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃
7And the nation to whom they shall be in bondage will I judge, said God: and after that shall they come forth, and serve me in this place.
8ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃
8And he gave him the covenant of circumcision: and so Abraham begat Isaac, and circumcised him the eighth day; and Isaac begat Jacob; and Jacob begat the twelve patriarchs.
9ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃
9And the patriarchs, moved with envy, sold Joseph into Egypt: but God was with him,
10ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃
10And delivered him out of all his afflictions, and gave him favour and wisdom in the sight of Pharaoh king of Egypt; and he made him governor over Egypt and all his house.
11ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃
11Now there came a dearth over all the land of Egypt and Chanaan, and great affliction: and our fathers found no sustenance.
12וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃
12But when Jacob heard that there was corn in Egypt, he sent out our fathers first.
13ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃
13And at the second time Joseph was made known to his brethren; and Joseph’s kindred was made known unto Pharaoh.
14וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃
14Then sent Joseph, and called his father Jacob to him , and all his kindred, threescore and fifteen souls.
15וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃
15So Jacob went down into Egypt, and died, he, and our fathers,
16ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃
16And were carried over into Sychem, and laid in the sepulchre that Abraham bought for a sum of money of the sons of Emmor the father of Sychem.
17ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃
17But when the time of the promise drew nigh, which God had sworn to Abraham, the people grew and multiplied in Egypt,
18עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃
18Till another king arose, which knew not Joseph.
19וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃
19The same dealt subtilly with our kindred, and evil entreated our fathers, so that they cast out their young children, to the end they might not live.
20בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃
20In which time Moses was born, and was exceeding fair, and nourished up in his father’s house three months:
21וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃
21And when he was cast out, Pharaoh’s daughter took him up, and nourished him for her own son.
22וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃
22And Moses was learned in all the wisdom of the Egyptians, and was mighty in words and in deeds.
23ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃
23And when he was full forty years old, it came into his heart to visit his brethren the children of Israel.
24וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃
24And seeing one of them suffer wrong, he defended him , and avenged him that was oppressed, and smote the Egyptian:
25ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃
25For he supposed his brethren would have understood how that God by his hand would deliver them: but they understood not.
26ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃
26And the next day he shewed himself unto them as they strove, and would have set them at one again, saying, Sirs, ye are brethren; why do ye wrong one to another?
27והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃
27But he that did his neighbour wrong thrust him away, saying, Who made thee a ruler and a judge over us?
28הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃
28Wilt thou kill me, as thou diddest the Egyptian yesterday?
29ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃
29Then fled Moses at this saying, and was a stranger in the land of Madian, where he begat two sons.
30ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃
30And when forty years were expired, there appeared to him in the wilderness of mount Sina an angel of the Lord in a flame of fire in a bush.
31וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃
31When Moses saw it , he wondered at the sight: and as he drew near to behold it , the voice of the Lord came unto him,
32אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
32Saying , I am the God of thy fathers, the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob. Then Moses trembled, and durst not behold.
33ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃
33Then said the Lord to him, Put off thy shoes from thy feet: for the place where thou standest is holy ground.
34ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃
34I have seen, I have seen the affliction of my people which is in Egypt, and I have heard their groaning, and am come down to deliver them. And now come, I will send thee into Egypt.
35הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃
35This Moses whom they refused, saying, Who made thee a ruler and a judge? the same did God send to be a ruler and a deliverer by the hand of the angel which appeared to him in the bush.
36והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃
36He brought them out, after that he had shewed wonders and signs in the land of Egypt, and in the Red sea, and in the wilderness forty years.
37הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃
37¶ This is that Moses, which said unto the children of Israel, A prophet shall the Lord your God raise up unto you of your brethren, like unto me; him shall ye hear.
38הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃
38This is he, that was in the church in the wilderness with the angel which spake to him in the mount Sina, and with our fathers: who received the lively oracles to give unto us:
39הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃
39To whom our fathers would not obey, but thrust him from them, and in their hearts turned back again into Egypt,
40ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃
40Saying unto Aaron, Make us gods to go before us: for as for this Moses, which brought us out of the land of Egypt, we wot not what is become of him.
41ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
41And they made a calf in those days, and offered sacrifice unto the idol, and rejoiced in the works of their own hands.
42ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃
42Then God turned, and gave them up to worship the host of heaven; as it is written in the book of the prophets, O ye house of Israel, have ye offered to me slain beasts and sacrifices by the space of forty years in the wilderness?
43ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃
43Yea, ye took up the tabernacle of Moloch, and the star of your god Remphan, figures which ye made to worship them: and I will carry you away beyond Babylon.
44משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃
44Our fathers had the tabernacle of witness in the wilderness, as he had appointed, speaking unto Moses, that he should make it according to the fashion that he had seen.
45ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃
45Which also our fathers that came after brought in with Jesus into the possession of the Gentiles, whom God drave out before the face of our fathers, unto the days of David;
46והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃
46Who found favour before God, and desired to find a tabernacle for the God of Jacob.
47ושלמה בנה לו בית׃
47But Solomon built him an house.
48אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃
48Howbeit the most High dwelleth not in temples made with hands; as saith the prophet,
49השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃
49Heaven is my throne, and earth is my footstool: what house will ye build me? saith the Lord: or what is the place of my rest?
50הלא את כל אלה ידי עשתה׃
50Hath not my hand made all these things?
51קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃
51¶ Ye stiffnecked and uncircumcised in heart and ears, ye do always resist the Holy Ghost: as your fathers did , so do ye.
52מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃
52Which of the prophets have not your fathers persecuted? and they have slain them which shewed before of the coming of the Just One; of whom ye have been now the betrayers and murderers:
53אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
53Who have received the law by the disposition of angels, and have not kept it.
54ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃
54¶ When they heard these things, they were cut to the heart, and they gnashed on him with their teeth.
55והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃
55But he, being full of the Holy Ghost, looked up stedfastly into heaven, and saw the glory of God, and Jesus standing on the right hand of God,
56ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃
56And said, Behold, I see the heavens opened, and the Son of man standing on the right hand of God.
57ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃
57Then they cried out with a loud voice, and stopped their ears, and ran upon him with one accord,
58וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃
58And cast him out of the city, and stoned him : and the witnesses laid down their clothes at a young man’s feet, whose name was Saul.
59ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃
59And they stoned Stephen, calling upon God , and saying, Lord Jesus, receive my spirit.
60ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃
60And he kneeled down, and cried with a loud voice, Lord, lay not this sin to their charge. And when he had said this, he fell asleep.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.