מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃
1And Saul, yet breathing out threatenings and slaughter against the disciples of the Lord, went unto the high priest,
2וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃
2And desired of him letters to Damascus to the synagogues, that if he found any of this way, whether they were men or women, he might bring them bound unto Jerusalem.
3ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃
3And as he journeyed, he came near Damascus: and suddenly there shined round about him a light from heaven:
4ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃
4And he fell to the earth, and heard a voice saying unto him, Saul, Saul, why persecutest thou me?
5ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃
5And he said, Who art thou, Lord? And the Lord said, I am Jesus whom thou persecutest: it is hard for thee to kick against the pricks.
6והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃
6And he trembling and astonished said, Lord, what wilt thou have me to do? And the Lord said unto him, Arise, and go into the city, and it shall be told thee what thou must do.
7והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃
7And the men which journeyed with him stood speechless, hearing a voice, but seeing no man.
8ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃
8And Saul arose from the earth; and when his eyes were opened, he saw no man: but they led him by the hand, and brought him into Damascus.
9ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃
9And he was three days without sight, and neither did eat nor drink.
10ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃
10¶ And there was a certain disciple at Damascus, named Ananias; and to him said the Lord in a vision, Ananias. And he said, Behold, I am here , Lord.
11ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃
11And the Lord said unto him, Arise, and go into the street which is called Straight, and enquire in the house of Judas for one called Saul, of Tarsus: for, behold, he prayeth,
12וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃
12And hath seen in a vision a man named Ananias coming in, and putting his hand on him, that he might receive his sight.
13ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃
13Then Ananias answered, Lord, I have heard by many of this man, how much evil he hath done to thy saints at Jerusalem:
14וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃
14And here he hath authority from the chief priests to bind all that call on thy name.
15ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃
15But the Lord said unto him, Go thy way: for he is a chosen vessel unto me, to bear my name before the Gentiles, and kings, and the children of Israel:
16כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃
16For I will shew him how great things he must suffer for my name’s sake.
17וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃
17And Ananias went his way, and entered into the house; and putting his hands on him said, Brother Saul, the Lord, even Jesus, that appeared unto thee in the way as thou camest, hath sent me, that thou mightest receive thy sight, and be filled with the Holy Ghost.
18וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃
18And immediately there fell from his eyes as it had been scales: and he received sight forthwith, and arose, and was baptized.
19ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃
19And when he had received meat, he was strengthened. Then was Saul certain days with the disciples which were at Damascus.
20וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃
20And straightway he preached Christ in the synagogues, that he is the Son of God.
21וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃
21But all that heard him were amazed, and said; Is not this he that destroyed them which called on this name in Jerusalem, and came hither for that intent, that he might bring them bound unto the chief priests?
22ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃
22But Saul increased the more in strength, and confounded the Jews which dwelt at Damascus, proving that this is very Christ.
23ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃
23¶ And after that many days were fulfilled, the Jews took counsel to kill him:
24ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃
24But their laying await was known of Saul. And they watched the gates day and night to kill him.
25ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃
25Then the disciples took him by night, and let him down by the wall in a basket.
26ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃
26And when Saul was come to Jerusalem, he assayed to join himself to the disciples: but they were all afraid of him, and believed not that he was a disciple.
27ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃
27But Barnabas took him, and brought him to the apostles, and declared unto them how he had seen the Lord in the way, and that he had spoken to him, and how he had preached boldly at Damascus in the name of Jesus.
28ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃
28And he was with them coming in and going out at Jerusalem.
29ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃
29And he spake boldly in the name of the Lord Jesus, and disputed against the Grecians: but they went about to slay him.
30וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃
30Which when the brethren knew, they brought him down to Cæsarea, and sent him forth to Tarsus.
31ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃
31Then had the churches rest throughout all Judæa and Galilee and Samaria, and were edified; and walking in the fear of the Lord, and in the comfort of the Holy Ghost, were multiplied.
32ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃
32¶ And it came to pass, as Peter passed throughout all quarters , he came down also to the saints which dwelt at Lydda.
33וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃
33And there he found a certain man named Æneas, which had kept his bed eight years, and was sick of the palsy.
34ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃
34And Peter said unto him, Æneas, Jesus Christ maketh thee whole: arise, and make thy bed. And he arose immediately.
35ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃
35And all that dwelt at Lydda and Saron saw him, and turned to the Lord.
36ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃
36¶ Now there was at Joppa a certain disciple named Tabitha, which by interpretation is called Dorcas: this woman was full of good works and almsdeeds which she did.
37ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃
37And it came to pass in those days, that she was sick, and died: whom when they had washed, they laid her in an upper chamber.
38ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃
38And forasmuch as Lydda was nigh to Joppa, and the disciples had heard that Peter was there, they sent unto him two men, desiring him that he would not delay to come to them.
39ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃
39Then Peter arose and went with them. When he was come, they brought him into the upper chamber: and all the widows stood by him weeping, and shewing the coats and garments which Dorcas made, while she was with them.
40ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃
40But Peter put them all forth, and kneeled down, and prayed; and turning him to the body said, Tabitha, arise. And she opened her eyes: and when she saw Peter, she sat up.
41וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃
41And he gave her his hand, and lifted her up, and when he had called the saints and widows, presented her alive.
42ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃
42And it was known throughout all Joppa; and many believed in the Lord.
43ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃
43And it came to pass, that he tarried many days in Joppa with one Simon a tanner.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.