מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃
1But a certain man named Ananias, with Sapphira his wife, sold a possession,
2ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃
2And kept back part of the price, his wife also being privy to it , and brought a certain part, and laid it at the apostles’ feet.
3ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃
3But Peter said, Ananias, why hath Satan filled thine heart to lie to the Holy Ghost, and to keep back part of the price of the land?
4הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃
4Whiles it remained, was it not thine own? and after it was sold, was it not in thine own power? why hast thou conceived this thing in thine heart? thou hast not lied unto men, but unto God.
5וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃
5And Ananias hearing these words fell down, and gave up the ghost: and great fear came on all them that heard these things.
6ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃
6And the young men arose, wound him up, and carried him out, and buried him .
7ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃
7And it was about the space of three hours after, when his wife, not knowing what was done, came in.
8ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃
8And Peter answered unto her, Tell me whether ye sold the land for so much? And she said, Yea, for so much.
9ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃
9Then Peter said unto her, How is it that ye have agreed together to tempt the Spirit of the Lord? behold, the feet of them which have buried thy husband are at the door, and shall carry thee out.
10ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃
10Then fell she down straightway at his feet, and yielded up the ghost: and the young men came in, and found her dead, and, carrying her forth, buried her by her husband.
11ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃
11And great fear came upon all the church, and upon as many as heard these things.
12ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃
12¶ And by the hands of the apostles were many signs and wonders wrought among the people; (and they were all with one accord in Solomon’s porch.
13ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃
13And of the rest durst no man join himself to them: but the people magnified them.
14אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃
14And believers were the more added to the Lord, multitudes both of men and women.)
15עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃
15Insomuch that they brought forth the sick into the streets, and laid them on beds and couches, that at the least the shadow of Peter passing by might overshadow some of them.
16וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃
16There came also a multitude out of the cities round about unto Jerusalem, bringing sick folks, and them which were vexed with unclean spirits: and they were healed every one.
17ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃
17¶ Then the high priest rose up, and all they that were with him, (which is the sect of the Sadducees,) and were filled with indignation,
18וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃
18And laid their hands on the apostles, and put them in the common prison.
19ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃
19But the angel of the Lord by night opened the prison doors, and brought them forth, and said,
20לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃
20Go, stand and speak in the temple to the people all the words of this life.
21והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃
21And when they heard that , they entered into the temple early in the morning, and taught. But the high priest came, and they that were with him, and called the council together, and all the senate of the children of Israel, and sent to the prison to have them brought.
22וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃
22But when the officers came, and found them not in the prison, they returned, and told,
23את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃
23Saying, The prison truly found we shut with all safety, and the keepers standing without before the doors: but when we had opened, we found no man within.
24ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃
24Now when the high priest and the captain of the temple and the chief priests heard these things, they doubted of them whereunto this would grow.
25ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃
25Then came one and told them, saying, Behold, the men whom ye put in prison are standing in the temple, and teaching the people.
26וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃
26Then went the captain with the officers, and brought them without violence: for they feared the people, lest they should have been stoned.
27ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃
27And when they had brought them, they set them before the council: and the high priest asked them,
28הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃
28Saying, Did not we straitly command you that ye should not teach in this name? and, behold, ye have filled Jerusalem with your doctrine, and intend to bring this man’s blood upon us.
29ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃
29¶ Then Peter and the other apostles answered and said, We ought to obey God rather than men.
30אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃
30The God of our fathers raised up Jesus, whom ye slew and hanged on a tree.
31את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃
31Him hath God exalted with his right hand to be a Prince and a Saviour, for to give repentance to Israel, and forgiveness of sins.
32ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃
32And we are his witnesses of these things; and so is also the Holy Ghost, whom God hath given to them that obey him.
33ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃
33¶ When they heard that , they were cut to the heart , and took counsel to slay them.
34ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃
34Then stood there up one in the council, a Pharisee, named Gamaliel, a doctor of the law, had in reputation among all the people, and commanded to put the apostles forth a little space;
35ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃
35And said unto them, Ye men of Israel, take heed to yourselves what ye intend to do as touching these men.
36כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃
36For before these days rose up Theudas, boasting himself to be somebody; to whom a number of men, about four hundred, joined themselves: who was slain; and all, as many as obeyed him, were scattered, and brought to nought.
37ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃
37After this man rose up Judas of Galilee in the days of the taxing, and drew away much people after him: he also perished; and all, even as many as obeyed him, were dispersed.
38ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃
38And now I say unto you, Refrain from these men, and let them alone: for if this counsel or this work be of men, it will come to nought:
39ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
39But if it be of God, ye can not overthrow it; lest haply ye be found even to fight against God.
40וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃
40And to him they agreed: and when they had called the apostles, and beaten them , they commanded that they should not speak in the name of Jesus, and let them go.
41ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃
41¶ And they departed from the presence of the council, rejoicing that they were counted worthy to suffer shame for his name.
42וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃
42And daily in the temple, and in every house, they ceased not to teach and preach Jesus Christ.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.