מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃
1Mas um certo homem chamado Ananias, com Safira, sua mulher, vendeu uma propriedade,
2ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃
2e reteve parte do valor, com o conhecimento de sua mulher; trouxe apenas uma parte e a colocou aos pés dos apóstolos.
3ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃
3Mas Pedro disse: “Ananias, por que Satanás encheu o seu coração para mentir ao Espírito Santo e reter parte do valor da terra?
4הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃
4Enquanto a guardava, não continuava sendo sua? E depois de vendida, não estava em seu poder? Como você pôde conceber isso em seu coração? Você não mentiu aos homens, mas a Deus.”
5וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃
5Ananias, ouvindo estas palavras, caiu e morreu. E grande temor tomou conta de todos os que ouviram essas coisas.
6ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃
6Os jovens se levantaram, envolveram o seu corpo, o levaram para fora e o sepultaram.
7ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃
7Cerca de três horas depois, sua mulher, não sabendo o que havia acontecido, entrou.
8ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃
8Pedro lhe perguntou: “Diga-me se vocês venderam a terra por tanto.” Ela disse: “Sim, por tanto.”
9ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃
9Mas Pedro lhe perguntou: “Como é que vocês concordaram entre si em tentar o Espírito do Senhor? Eis que os pés daqueles que sepultaram o seu marido estão à porta, e eles a levarão para fora.”
10ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃
10Imediatamente ela caiu aos pés dele e morreu. Os jovens entraram e a encontraram morta, e a levaram para fora e a sepultaram ao lado de seu marido.
11ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃
11Grande temor tomou conta de toda a igreja e de todos os que ouviram essas coisas.
12ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃
12Por meio dos apóstolos, muitos sinais e maravilhas eram realizados entre o povo. Todos estavam unânimes no Pórtico de Salomão.
13ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃
13Nenhum dos outros ousava juntar-se a eles; no entanto, o povo os honrava.
14אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃
14Mais crentes eram acrescentados ao Senhor, multidões de homens e mulheres.
15עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃
15Eles até levavam os doentes para as ruas e os colocavam em macas e leitos, para que, ao passar Pedro, ao menos a sua sombra cobrisse alguns deles.
16וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃
16A multidão também se reunia das cidades ao redor de Jerusalém, trazendo pessoas doentes e aqueles que eram atormentados por espíritos imundos; e todos eles eram curados.
17ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃
17Então o sumo sacerdote e todos os que estavam com ele, isto é, os saduceus, encheram-se de inveja
18וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃
18e prenderam os apóstolos, colocando-os na prisão pública.
19ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃
19Mas um anjo do Senhor abriu as portas da prisão de noite, e os levou para fora e disse:
20לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃
20“Vão, apresentem-se no templo e falem ao povo todas as palavras desta vida.”
21והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃
21Quando ouviram isso, entraram no templo ao amanhecer e começaram a ensinar. Mas o sumo sacerdote e os que estavam com ele chegaram e convocaram o conselho, com todo o senado dos filhos de Israel, e mandaram à prisão para que os trouxessem.
22וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃
22Mas os guardas que foram não os encontraram na prisão. Eles voltaram e relataram:
23את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃
23“Encontramos a prisão bem fechada e trancada, e os guardas em pé diante das portas, mas quando as abrimos, não encontramos ninguém lá dentro!”
24ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃
24Ora, quando o sumo sacerdote, o capitão do templo e os principais sacerdotes ouviram estas palavras, ficaram muito perplexos a respeito deles e sobre o que aquilo poderia significar.
25ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃
25Alguém chegou e lhes disse: “Os homens que vocês colocaram na prisão estão no templo, em pé e ensinando o povo.”
26וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃
26Então o capitão foi com os guardas e os trouxe sem violência, pois tinham medo de que o povo os apedrejasse.
27ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃
27Quando os trouxeram, eles os apresentaram perante o conselho. O sumo sacerdote os interrogou,
28הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃
28dizendo: “Não lhes ordenamos estritamente que não ensinassem neste nome? Eis que vocês encheram Jerusalém com o seu ensino, e querem nos responsabilizar pelo sangue deste homem.”
29ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃
29Mas Pedro e os apóstolos responderam: “Devemos obedecer a Deus antes que aos homens.
30אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃
30O Deus de nossos pais ressuscitou a Jesus, a quem vocês mataram, pendurando-o num madeiro.
31את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃
31Deus o exaltou com a sua destra para ser Príncipe e Salvador, para dar o arrependimento a Israel, e a remissão de pecados.
32ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃
32Nós somos suas testemunhas destas coisas; e assim também é o Espírito Santo, que Deus deu àqueles que lhe obedecem.”
33ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃
33Mas eles, quando ouviram isso, ficaram furiosos, e estavam determinados a matá-los.
34ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃
34Mas levantou-se no conselho um fariseu chamado Gamaliel, mestre da lei, honrado por todo o povo, e mandou que os apóstolos fossem retirados por um pouco de tempo.
35ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃
35Ele lhes disse: “Homens de Israel, tenham cuidado com o que estão prestes a fazer a estes homens.
36כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃
36Pois antes destes dias levantou-se Teudas, afirmando ser alguém importante; a quem se juntou um número de homens, cerca de quatrocentos. Ele foi morto; e todos, quantos lhe obedeciam, foram dispersos e reduzidos a nada.
37ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃
37Depois deste homem, levantou-se Judas, o galileu, nos dias do recenseamento, e levou algumas pessoas a segui-lo. Ele também pereceu, e todos, quantos lhe obedeciam, foram espalhados.
38ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃
38Agora eu lhes digo: afastem-se destes homens e deixem-nos em paz. Pois se este conselho ou esta obra é de homens, será desfeita.
39ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
39Mas se é de Deus, vocês não poderão desfazê-la, e acabarão até lutando contra Deus!”
40וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃
40Eles concordaram com ele. Chamando os apóstolos, eles os açoitaram e lhes ordenaram que não falassem no nome de Jesus, e os deixaram ir.
41ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃
41Eles, portanto, saíram do Sinédrio, regozijando-se por terem sido considerados dignos de sofrer desonra pelo nome de Jesus.
42וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃
42Todos os dias, no templo e em casa, eles não paravam de ensinar e pregar a Jesus, o Cristo.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.