מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃
1Ao chegar o dia de Pentecostes, estavam todos unânimes no mesmo lugar.
2ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃
2De repente, veio do céu um som, como de um vento impetuoso, e encheu toda a casa onde estavam assentados.
3ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃
3Apareceram-lhes línguas como de fogo, que foram distribuídas a eles, e uma pousou sobre cada um deles.
4וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
4Todos ficaram cheios do Espírito Santo e começaram a falar em outras línguas, conforme o Espírito lhes concedia que falassem.
5ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃
5Ora, habitavam em Jerusalém judeus, homens piedosos, de todas as nações sob o céu.
6ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃
6Quando se ouviu este som, a multidão se ajuntou e ficou perplexa, porque cada um os ouvia falar na sua própria língua.
7וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
7Todos estavam maravilhados e perplexos, dizendo uns aos outros: “Eis que não são galileus todos estes que estão falando?
8ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃
8Como é que os ouvimos, cada um na nossa própria língua materna?
9פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃
9Partos, medos, elamitas, e os habitantes da Mesopotâmia, Judeia, Capadócia, Ponto, Ásia,
10פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃
10Frígia, Panfília, Egito, as partes da Líbia próximas a Cirene, visitantes de Roma, tanto judeus como prosélitos,
11כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃
11cretenses e árabes — nós os ouvimos falar em nossas línguas as obras maravilhosas de Deus!”
12וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
12Todos estavam maravilhados e perplexos, dizendo uns aos outros: “O que significa isto?”
13ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃
13Outros, zombando, diziam: “Eles estão cheios de vinho novo.”
14אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃
14Mas Pedro, levantando-se com os onze, ergueu a voz e lhes falou: “Homens da Judeia e todos vocês que habitam em Jerusalém, saibam disto e escutem as minhas palavras.
15כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
15Pois estes não estão bêbados, como vocês supõem, visto que é apenas a terceira hora do dia.
16אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃
16Mas isto é o que foi dito pelo profeta Joel:
17והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃
17‘Acontecerá nos últimos dias, diz Deus, que derramarei do meu Espírito sobre toda a carne. Os seus filhos e as suas filhas profetizarão. Os seus jovens terão visões. Os seus velhos sonharão sonhos.
18וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃
18Sim, e sobre os meus servos e sobre as minhas servas naqueles dias, derramarei do meu Espírito, e eles profetizarão.
19ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃
19Mostrarei maravilhas no céu em cima, e sinais na terra embaixo: sangue, fogo e nuvens de fumaça.
20השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃
20O sol se converterá em trevas, e a lua em sangue, antes que venha o grande e glorioso dia do Senhor.
21והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
21E acontecerá que todo aquele que invocar o nome do Senhor será salvo.’
22אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃
22“Homens de Israel, ouçam estas palavras! Jesus de Nazaré, homem aprovado por Deus diante de vocês com milagres, maravilhas e sinais, que Deus fez por meio dele entre vocês, como vocês mesmos sabem;
23אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
23a este, entregue segundo o plano determinado e a presciência de Deus, vocês o prenderam por meio de homens iníquos, crucificaram-no e o mataram;
24והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃
24ao qual Deus ressuscitou, libertando-o da agonia da morte, porque não era possível que fosse retido por ela.
25כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
25Pois Davi diz a respeito dele: ‘Eu via sempre o Senhor diante de mim, pois ele está à minha direita, para que eu não seja abalado.
26לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃
26Por isso o meu coração se alegrou, e a minha língua exultou. Além disso, a minha carne também repousará em esperança,
27כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃
27porque não deixarás a minha alma no Hades, nem permitirás que o teu Santo veja a corrupção.
28תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃
28Tu me fizeste conhecer os caminhos da vida. Tu me encherás de alegria com a tua presença.’
29אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃
29“Irmãos, posso dizer-lhes livremente a respeito do patriarca Davi, que ele morreu e foi sepultado, e o seu túmulo está entre nós até o dia de hoje.
30והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
30Sendo ele, pois, profeta, e sabendo que Deus lhe havia jurado que do fruto do seu corpo, segundo a carne, levantaria o Cristo para se assentar no seu trono,
31לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃
31ele, prevendo isto, falou a respeito da ressurreição do Cristo, que a sua alma não foi deixada no Hades, e a sua carne não viu a corrupção.
32את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃
32Deus ressuscitou este Jesus, e todos nós somos testemunhas disso.
33ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
33Exaltado, portanto, à direita de Deus, e tendo recebido do Pai a promessa do Espírito Santo, ele derramou aquilo que vocês agora veem e ouvem.
34כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
34Pois Davi não subiu aos céus, mas ele mesmo diz: ‘Disse o Senhor ao meu Senhor: “Assente-se à minha direita,
35עד אשית איביך הדם לרגליך׃
35até que eu ponha os seus inimigos por estrado dos seus pés.”’
36לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
36“Saiba, pois, com certeza toda a casa de Israel que a esse Jesus, a quem vocês crucificaram, Deus o fez Senhor e Cristo.”
37ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
37Quando ouviram isso, ficaram compungidos no coração, e perguntaram a Pedro e aos demais apóstolos: “Irmãos, o que faremos?”
38ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
38Pedro lhes respondeu: “Arrependam-se, e cada um de vocês seja batizado em nome de Jesus Cristo para o perdão dos pecados, e receberão o dom do Espírito Santo.
39כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃
39Pois a promessa é para vocês e para os seus filhos, e para todos os que estão longe, para tantos quantos o Senhor nosso Deus chamar para si.”
40ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃
40Com muitas outras palavras ele testemunhava e os exortava, dizendo: “Salvem-se desta geração perversa!”
41ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃
41Então, os que receberam de bom grado a sua palavra foram batizados. Naquele dia, foram acrescentadas cerca de três mil almas.
42ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃
42E perseveravam na doutrina dos apóstolos e na comunhão, no partir do pão e nas orações.
43ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃
43O temor tomou conta de todos, e muitas maravilhas e sinais eram feitos por meio dos apóstolos.
44וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃
44Todos os que criam estavam juntos e tinham tudo em comum.
45ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃
45Vendiam as suas propriedades e bens, e os distribuíam a todos, conforme cada um tinha necessidade.
46ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃
46Diariamente, perseverando unânimes no templo, e partindo o pão em suas casas, tomavam as suas refeições com alegria e singeleza de coração,
47ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃
47louvando a Deus e desfrutando da simpatia de todo o povo. E o Senhor acrescentava à igreja, dia a dia, os que iam sendo salvos.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.