מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 24
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃
1And after five days Ananias the high priest descended with the elders, and with a certain orator named Tertullus, who informed the governor against Paul.
2ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃
2And when he was called forth, Tertullus began to accuse him , saying, Seeing that by thee we enjoy great quietness, and that very worthy deeds are done unto this nation by thy providence,
3את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃
3We accept it always, and in all places, most noble Felix, with all thankfulness.
4אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃
4Notwithstanding, that I be not further tedious unto thee, I pray thee that thou wouldest hear us of thy clemency a few words.
5כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃
5For we have found this man a pestilent fellow , and a mover of sedition among all the Jews throughout the world, and a ringleader of the sect of the Nazarenes:
6והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃
6Who also hath gone about to profane the temple: whom we took, and would have judged according to our law.
7ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃
7But the chief captain Lysias came upon us , and with great violence took him away out of our hands,
8ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃
8Commanding his accusers to come unto thee: by examining of whom thyself mayest take knowledge of all these things, whereof we accuse him.
9וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃
9And the Jews also assented, saying that these things were so.
10וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃
10Then Paul, after that the governor had beckoned unto him to speak, answered, Forasmuch as I know that thou hast been of many years a judge unto this nation, I do the more cheerfully answer for myself:
11אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃
11Because that thou mayest understand, that there are yet but twelve days since I went up to Jerusalem for to worship.
12ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃
12And they neither found me in the temple disputing with any man, neither raising up the people, neither in the synagogues, nor in the city:
13גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃
13Neither can they prove the things whereof they now accuse me.
14אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃
14But this I confess unto thee, that after the way which they call heresy, so worship I the God of my fathers, believing all things which are written in the law and in the prophets:
15ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃
15And have hope toward God, which they themselves also allow, that there shall be a resurrection of the dead, both of the just and unjust.
16ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃
16And herein do I exercise myself, to have always a conscience void of offence toward God, and toward men.
17ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃
17Now after many years I came to bring alms to my nation, and offerings.
18ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃
18Whereupon certain Jews from Asia found me purified in the temple, neither with multitude, nor with tumult.
19אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃
19Who ought to have been here before thee, and object, if they had ought against me.
20או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃
20Or else let these same here say, if they have found any evil doing in me, while I stood before the council,
21בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃
21Except it be for this one voice, that I cried standing among them, Touching the resurrection of the dead I am called in question by you this day.
22ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃
22And when Felix heard these things, having more perfect knowledge of that way, he deferred them, and said, When Lysias the chief captain shall come down, I will know the uttermost of your matter.
23ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃
23And he commanded a centurion to keep Paul, and to let him have liberty, and that he should forbid none of his acquaintance to minister or come unto him.
24ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃
24And after certain days, when Felix came with his wife Drusilla, which was a Jewess, he sent for Paul, and heard him concerning the faith in Christ.
25ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃
25And as he reasoned of righteousness, temperance, and judgment to come, Felix trembled, and answered, Go thy way for this time; when I have a convenient season, I will call for thee.
26והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃
26He hoped also that money should have been given him of Paul, that he might loose him: wherefore he sent for him the oftener, and communed with him.
27ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃
27But after two years Porcius Festus came into Felix’ room: and Felix, willing to shew the Jews a pleasure, left Paul bound.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.