2 שְׁמוּאֵל 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃
1Davi disse: “Resta ainda alguém da casa de Saul, para que eu lhe mostre bondade por amor de Jônatas?”
2ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃
2Havia um servo da casa de Saul cujo nome era Ziba, e eles o chamaram à presença de Davi; e o rei lhe perguntou: “Você é Ziba?” Ele respondeu: “Sou teu servo.”
3ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃
3O rei perguntou: “Não há ainda alguém da casa de Saul, para que eu lhe mostre a bondade de Deus?” Ziba disse ao rei: “Jônatas ainda tem um filho, que é aleijado dos pés.”
4ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃
4O rei lhe perguntou: “Onde ele está?” Ziba disse ao rei: “Eis que ele está na casa de Maquir, filho de Amiel, em Lo-Debar.”
5וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃
5Então o rei Davi mandou buscá-lo da casa de Maquir, filho de Amiel, de Lo-Debar.
6ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃
6Mefibosete, filho de Jônatas, filho de Saul, veio a Davi, prostrou-se com o rosto em terra e demonstrou respeito. Davi disse: “Mefibosete?” Ele respondeu: “Eis aqui o teu servo!”
7ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד׃
7Davi lhe disse: “Não tenha medo, pois com certeza lhe mostrarei bondade por amor de Jônatas, seu pai, e lhe restituirei todas as terras de Saul, seu avô. E você comerá pão à minha mesa continuamente.”
8וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני׃
8Ele se curvou e disse: “O que é o teu servo, para que olhes para um cão morto como eu?”
9ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃
9Então o rei chamou Ziba, servo de Saul, e lhe disse: “Tudo o que pertencia a Saul e a toda a sua casa eu dei ao filho do seu senhor.
10ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃
10Você cultivará a terra para ele — você, os seus filhos e os seus servos. Traga a colheita, para que o filho do seu senhor tenha pão para comer; mas Mefibosete, o filho do seu senhor, sempre comerá pão à minha mesa.” Ora, Ziba tinha quinze filhos e vinte servos.
11ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך׃
11Então Ziba disse ao rei: “De acordo com tudo o que o meu senhor, o rei, ordena ao seu servo, assim o teu servo fará.” Portanto, Mefibosete comia à mesa do rei como um dos filhos do rei.
12ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת׃
12Mefibosete tinha um filho pequeno, cujo nome era Mica. Todos os que moravam na casa de Ziba eram servos de Mefibosete.
13ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃
13Assim, Mefibosete morava em Jerusalém, pois comia continuamente à mesa do rei. Ele era aleijado de ambos os pés.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.