2 שְׁמוּאֵל 16
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃
1Quando Davi havia passado um pouco do topo, eis que Ziba, o servo de Mefibosete, veio ao seu encontro com um par de jumentos selados, e sobre eles duzentos pães, e cem cachos de passas, e cem frutas de verão, e uma vasilha de vinho.
2ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃
2O rei perguntou a Ziba: “Para que são estas coisas?” Ziba respondeu: “Os jumentos são para a família do rei montar; e o pão e as frutas de verão para os jovens comerem; e o vinho, para que bebam os que desfalecerem no deserto.”
3ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃
3O rei perguntou: “Onde está o filho do seu senhor?” Ziba respondeu ao rei: “Eis que ele ficou em Jerusalém; pois disse: 'Hoje a casa de Israel me restituirá o reino do meu pai.'”
4ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃
4Então o rei disse a Ziba: “Eis que tudo o que pertence a Mefibosete é seu.” Ziba disse: “Eu me prostro. Que eu encontre favor aos seus olhos, meu senhor, ó rei.”
5ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃
5Quando o rei Davi chegou a Baurim, eis que saiu dali um homem da família da casa de Saul, cujo nome era Simei, filho de Gera. Ele saiu e o amaldiçoava enquanto vinha.
6ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃
6Ele atirava pedras em Davi e em todos os servos do rei Davi; e todo o povo e todos os homens valentes estavam à sua direita e à sua esquerda.
7וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃
7Simei dizia enquanto amaldiçoava: “Vá embora, vá embora, homem sanguinário e homem maligno!
8השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃
8O SENHOR fez recair sobre você todo o sangue da casa de Saul, em cujo lugar você reinou! O SENHOR entregou o reino nas mãos de Absalão, seu filho! Eis que você foi apanhado em sua própria maldade, porque você é um homem sanguinário!”
9ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃
9Então Abisai, filho de Zeruia, disse ao rei: “Por que este cão morto deveria amaldiçoar o meu senhor, o rei? Por favor, deixe-me ir até lá e arrancar-lhe a cabeça.”
10ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃
10O rei disse: “O que tenho eu com vocês, filhos de Zeruia? Se ele amaldiçoa, e se o SENHOR lhe disse: 'Amaldiçoe a Davi', quem então dirá: 'Por que você fez isso?'”
11ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃
11Davi disse a Abisai e a todos os seus servos: “Eis que o meu filho, que saiu das minhas entranhas, busca tirar a minha vida. Quanto mais agora este benjamita? Deixem-no em paz e deixem-no amaldiçoar; pois o SENHOR o ordenou.
12אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃
12Pode ser que o SENHOR olhe para a injustiça feita a mim, e que o SENHOR me retribua com o bem pela maldição que recebo hoje.”
13וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃
13Assim Davi e os seus homens seguiram pelo caminho; e Simei ia pela encosta do monte, do lado oposto a ele, e amaldiçoava enquanto ia, atirava pedras nele e jogava poeira.
14ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃
14O rei e todo o povo que estava com ele chegaram exaustos; e ele se refrescou ali.
15ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃
15Absalão e todo o povo, os homens de Israel, chegaram a Jerusalém, e Aitofel com ele.
16ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃
16Quando Husai, o arquita, amigo de Davi, chegou a Absalão, Husai disse a Absalão: “Viva o rei! Viva o rei!”
17ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃
17Absalão perguntou a Husai: “Esta é a sua lealdade para com o seu amigo? Por que você não foi com o seu amigo?”
18ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃
18Husai respondeu a Absalão: “Não; mas a quem o SENHOR e este povo e todos os homens de Israel tiverem escolhido, dele serei, e com ele ficarei.
19והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃
19Além disso, a quem eu deveria servir? Não deveria eu servir na presença do seu filho? Como servi na presença do seu pai, assim serei na sua presença.”
20ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃
20Então Absalão disse a Aitofel: “Dê o seu conselho sobre o que devemos fazer.”
21ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃
21Aitofel disse a Absalão: “Deite-se com as concubinas do seu pai, que ele deixou para cuidarem da casa. Então todo o Israel ouvirá que você se tornou odioso para o seu pai. E as mãos de todos os que estão com você se fortalecerão.”
22ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃
22Assim armaram uma tenda para Absalão no terraço da casa, e Absalão se deitou com as concubinas do seu pai, à vista de todo o Israel.
23ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃
23O conselho de Aitofel, que ele dava naqueles dias, era como se alguém consultasse o oráculo de Deus. Todo o conselho de Aitofel era assim, tanto para Davi quanto para Absalão.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.