2 שְׁמוּאֵל 2
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃
1Depois disso, Davi consultou o SENHOR, dizendo: “Devo subir a alguma das cidades de Judá?” O SENHOR lhe disse: “Suba.” Davi perguntou: “Para onde devo subir?” Ele respondeu: “Para Hebrom.”
2ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃
2Então Davi subiu para lá com suas duas esposas, Ainoã, a jezreelita, e Abigail, a viúva de Nabal, o carmelita.
3ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃
3Davi fez subir os homens que estavam com ele, cada homem com a sua família. Eles habitaram nas cidades de Hebrom.
4ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃
4Os homens de Judá vieram, e ali ungiram Davi rei sobre a casa de Judá. Disseram a Davi: “Foram os homens de Jabes-Gileade que sepultaram Saul.”
5וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו׃
5Davi enviou mensageiros aos homens de Jabes-Gileade, e lhes disse: “Que o SENHOR os abençoe, porque vocês demonstraram esta bondade para com o seu senhor, Saul, e o sepultaram.
6ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃
6Agora, que o SENHOR demonstre amor leal e fidelidade a vocês. Eu também os recompensarei por esta bondade, porque vocês fizeram isso.
7ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך עליהם׃
7Agora, portanto, que as suas mãos sejam fortes, e sejam valentes; pois Saul, o seu senhor, está morto, e a casa de Judá me ungiu rei sobre eles.”
8ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים׃
8Ora, Abner, filho de Ner, comandante do exército de Saul, havia tomado Isbosete, filho de Saul, e o levado para Maanaim.
9וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה׃
9Ele o fez rei sobre Gileade, sobre os assuritas, sobre Jezreel, sobre Efraim, sobre Benjamim e sobre todo o Israel.
10בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃
10Isbosete, filho de Saul, tinha quarenta anos de idade quando começou a reinar sobre Israel, e reinou por dois anos. Mas a casa de Judá seguiu Davi.
11ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃
11O tempo em que Davi foi rei em Hebrom sobre a casa de Judá foi de sete anos e seis meses.
12ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה׃
12Abner, filho de Ner, e os servos de Isbosete, filho de Saul, saíram de Maanaim para Gibeom.
13ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃
13Joabe, filho de Zeruia, e os servos de Davi saíram e se encontraram com eles junto ao açude de Gibeom; e sentaram-se, uns de um lado do açude e os outros do outro lado.
14ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃
14Abner disse a Joabe: “Por favor, que os jovens se levantem e compitam diante de nós!” Joabe disse: “Que eles se levantem!”
15ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃
15Então eles se levantaram e foram contados: doze por Benjamim e por Isbosete, filho de Saul, e doze dos servos de Davi.
16ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃
16Cada um agarrou seu oponente pela cabeça e cravou a espada no lado do seu companheiro; e assim caíram juntos. Por isso, aquele lugar em Gibeom foi chamado de Helcate-Hazurim.
17ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃
17A batalha foi muito severa naquele dia; e Abner e os homens de Israel foram derrotados pelos servos de Davi.
18ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃
18Os três filhos de Zeruia estavam ali: Joabe, Abisai e Asael. Asael era tão ligeiro dos pés quanto uma gazela selvagem.
19וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר׃
19Asael perseguiu Abner. Ele não se desviou nem para a direita nem para a esquerda ao seguir Abner.
20ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃
20Então Abner olhou para trás e disse: “É você, Asael?” Ele respondeu: “Sou eu.”
21ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו׃
21Abner lhe disse: “Desvie-se para a sua direita ou para a sua esquerda, agarre um dos jovens e tome as armas dele.” Mas Asael não quis se desviar da sua perseguição.
22ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך׃
22Abner disse novamente a Asael: “Pare de me seguir. Por que eu deveria derrubá-lo no chão? Como então eu poderia olhar o seu irmão Joabe no rosto?”
23וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃
23No entanto, ele se recusou a se desviar. Por isso Abner o feriu no estômago com a extremidade traseira da lança, de modo que a lança saiu por trás dele; e ele caiu ali mesmo e morreu no mesmo lugar. Todos os que chegavam ao lugar onde Asael havia caído e morrido ficavam parados.
24וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃
24Mas Joabe e Abisai perseguiram Abner. O sol se pôs quando eles chegaram à colina de Amá, que fica defronte de Gia, pelo caminho do deserto de Gibeom.
25ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת׃
25Os filhos de Benjamim se reuniram atrás de Abner, formando um só grupo, e pararam no topo de uma colina.
26ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃
26Então Abner gritou para Joabe e disse: “A espada devorará para sempre? Você não sabe que isso trará amargura no fim? Quanto tempo vai demorar até que você ordene ao povo que pare de perseguir seus irmãos?”
27ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃
27Joabe disse: “Tão certo como Deus vive, se você não tivesse falado, com certeza somente pela manhã o povo teria ido embora, e cada um deixaria de seguir o seu irmão.”
28ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם׃
28Então Joabe tocou a trombeta; e todo o povo ficou parado, e não perseguiram mais Israel, nem lutaram mais.
29ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃
29Abner e seus homens marcharam toda aquela noite pela Arabá; eles atravessaram o Jordão, passaram por todo o Bitrom e chegaram a Maanaim.
30ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל׃
30Joabe voltou de perseguir Abner; e quando ele reuniu todo o povo, faltavam dezenove dos homens de Davi, além de Asael.
31ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו׃
31Mas os servos de Davi haviam ferido de Benjamim e dos homens de Abner trezentos e sessenta homens, que morreram.
32וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃
32Eles pegaram Asael e o sepultaram no túmulo de seu pai, que ficava em Belém. Joabe e seus homens marcharam a noite toda, e o dia amanheceu quando chegaram a Hebrom.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.