1 שְׁמוּאֵל 18
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃
1Depois que Davi terminou de falar com Saul, a alma de Jônatas se uniu à alma de Davi, e Jônatas passou a amá-lo como à sua própria alma.
2ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃
2A partir daquele dia, Saul o manteve consigo e não o deixou voltar para a casa de seu pai.
3ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃
3Jônatas e Davi fizeram uma aliança, porque Jônatas o amava como à sua própria alma.
4ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃
4Jônatas tirou o manto que vestia e o deu a Davi, juntamente com a sua túnica, e até a sua espada, o seu arco e o seu cinto.
5ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃
5Davi saía para realizar qualquer missão que Saul lhe enviasse, e sempre era bem-sucedido. Então Saul lhe deu um posto elevado no exército. E isso agradou a todo o povo, bem como aos oficiais de Saul.
6ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃
6Quando os soldados voltavam para casa, depois que Davi matou o filisteu, as mulheres saíram de todas as cidades de Israel ao encontro do rei Saul com cânticos e danças, com tamborins, com gritos de alegria e com instrumentos musicais.
7ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃
7As mulheres dançavam e cantavam umas para as outras: “Saul matou os seus milhares, e Davi os seus dezenas de milhares.”
8ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃
8Saul ficou muito irritado, e este cântico lhe desagradou profundamente. Ele disse: “Atribuíram a Davi dezenas de milhares, mas a mim atribuíram apenas milhares. O que mais falta a ele senão o reino?”
9ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃
9E a partir daquele dia, Saul passou a olhar para Davi com suspeita.
10ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃
10No dia seguinte, um espírito maligno da parte de Deus veio com grande poder sobre Saul, e ele começou a profetizar no meio da sua casa, enquanto Davi tocava harpa, como costumava fazer todos os dias. Saul estava com a lança na mão,
11ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃
11e a atirou, dizendo a si mesmo: “Cravarei Davi na parede!” Mas Davi conseguiu desviar-se dele por duas vezes.
12וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃
12Saul tinha medo de Davi, porque o SENHOR estava com ele, mas havia se afastado de Saul.
13ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃
13Por isso, Saul o afastou da sua presença e o nomeou comandante de mil soldados; e Davi liderava as tropas em suas campanhas.
14ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃
14Em tudo o que Davi fazia, ele era bem-sucedido, pois o SENHOR estava com ele.
15וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃
15Quando Saul viu que ele tinha tanto sucesso, sentiu grande temor dele.
16וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃
16Mas todo o Israel e Judá amavam Davi, porque era ele quem os conduzia em suas batalhas.
17ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃
17Saul disse a Davi: “Eis a minha filha mais velha, Merabe. Eu a darei a você em casamento; apenas seja valente por mim e lute as batalhas do SENHOR.” Pois Saul pensava: “Não levantarei a minha mão contra ele; que os filisteus o façam.”
18ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃
18Davi respondeu a Saul: “Quem sou eu, qual é a minha vida ou a família de meu pai em Israel, para que eu me torne genro do rei?”
19ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃
19Mas na época em que Merabe, a filha de Saul, deveria ter sido dada a Davi, ela foi dada em casamento a Adriel, de Meolá.
20ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃
20Ora, Mical, a outra filha de Saul, amava Davi; quando contaram isso a Saul, a notícia lhe agradou.
21ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃
21Saul pensou: “Eu a darei a ele, para que ela sirva de armadilha para ele, e para que a mão dos filisteus se levante contra ele.” Então Saul disse a Davi pela segunda vez: “Você será o meu genro agora.”
22ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃
22E Saul ordenou aos seus servos: “Falem a Davi em segredo e digam: ‘Eis que o rei muito se agrada de você, e todos os seus servos o amam. Portanto, aceite tornar-se o genro do rei.’”
23וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃
23Os servos de Saul repetiram essas palavras aos ouvidos de Davi. Mas Davi respondeu: “Vocês acham pouca coisa tornar-se genro do rei? Eu não passo de um homem pobre e insignificante.”
24ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃
24Os servos de Saul relataram-lhe: “Foi isso que Davi disse.”
25ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃
25Saul então ordenou: “Digam a Davi: ‘O rei não deseja nenhum dote, a não ser cem prepúcios de filisteus, para vingar-se dos seus inimigos.’” O plano de Saul era que Davi fosse morto pelas mãos dos filisteus.
26ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃
26Quando os seus servos relataram essas palavras a Davi, muito lhe agradou a ideia de se tornar o genro do rei. Antes que o prazo expirasse,
27ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃
27Davi se levantou e foi com os seus homens, e matou duzentos filisteus. Ele trouxe os prepúcios deles e os entregou na quantidade exata ao rei, para se tornar o genro do rei. Então Saul lhe deu a sua filha Mical em casamento.
28וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃
28Saul viu e reconheceu que o SENHOR estava com Davi, e que a sua filha Mical o amava.
29ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃
29Então Saul teve ainda mais medo de Davi e tornou-se inimigo dele por todos os seus dias.
30ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃
30Os comandantes dos filisteus continuaram a sair para lutar, e, cada vez que o faziam, Davi tinha mais sucesso do que todos os demais oficiais de Saul, de modo que o seu nome se tornou muito respeitado.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.