1 שְׁמוּאֵל 18
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃
1After David had finished speaking with Saul, the souls of Jonathan and David were knit together, and Jonathan loved him as himself.
2ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃
2And from that day Saul kept David with him and did not let him return to his father’s house.
3ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃
3Then Jonathan made a covenant with David because he loved him as himself.
4ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃
4And Jonathan removed the robe he was wearing and gave it to David, along with his tunic, his sword, his bow, and his belt.
5ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃
5So David marched out and prospered in everything Saul sent him to do, and Saul set him over the men of war. And this was pleasing in the sight of all the people, and of Saul’s officers as well.
6ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃
6As the troops were returning home after David had killed the Philistine, the women came out of all the cities of Israel to meet King Saul with singing and dancing, with joyful songs, and with tambourines and other instruments.
7ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃
7And as the women danced, they sang out: “Saul has slain his thousands, and David his tens of thousands.”
8ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃
8And Saul was furious and resented this song. “They have ascribed tens of thousands to David,” he said, “but only thousands to me. What more can he have but the kingdom?”
9ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃
9And from that day forward Saul kept a jealous eye on David.
10ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃
10The next day a spirit of distress sent from God came upon Saul, and he prophesied inside the house while David played the harp as usual. Now Saul was holding a spear,
11ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃
11and he hurled it, thinking, “I will pin David to the wall.” But David eluded him twice.
12וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃
12So Saul was afraid of David, because the LORD was with David but had departed from Saul.
13ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃
13Therefore Saul sent David away and gave him command of a thousand men. David led the troops out to battle and back,
14ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃
14and he continued to prosper in all his ways, because the LORD was with him.
15וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃
15When Saul saw that David was very successful, he was afraid of him.
16וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃
16But all Israel and Judah loved David, because he was leading them out to battle and back.
17ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃
17Then Saul said to David, “Here is my older daughter Merab. I will give her to you in marriage. Only be valiant for me and fight the LORD’s battles.” But Saul was thinking, “I need not raise my hand against him; let the hand of the Philistines be against him.”
18ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃
18And David said to Saul, “Who am I, and what is my family or my father’s clan in Israel, that I should become the son-in-law of the king?”
19ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃
19So when it was time to give Saul’s daughter Merab to David, she was given in marriage to Adriel of Meholah.
20ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃
20Now Saul’s daughter Michal loved David, and when this was reported to Saul, it pleased him.
21ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃
21“I will give her to David,” Saul thought, “so that she may be a snare to him, and the hand of the Philistines may be against him.” So Saul said to David, “For a second time now you can be my son-in-law.”
22ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃
22Then Saul ordered his servants, “Speak to David privately and tell him, ‘Behold, the king is pleased with you, and all his servants love you. Now therefore, become his son-in-law.’”
23וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃
23But when Saul’s servants relayed these words to David, he replied, “Does it seem trivial in your sight to be the son-in-law of the king? I am a poor man and lightly esteemed.”
24ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃
24And the servants told Saul what David had said.
25ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃
25Saul replied, “Say to David, ‘The king desires no other dowry but a hundred Philistine foreskins as revenge on his enemies.’” But Saul intended to cause David’s death at the hands of the Philistines.
26ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃
26When the servants reported these terms to David, he was pleased to become the king’s son-in-law. Before the wedding day arrived,
27ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃
27David and his men went out and killed two hundred Philistines. He brought their foreskins and presented them as payment in full to become the king’s son-in-law. Then Saul gave his daughter Michal to David in marriage.
28וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃
28When Saul realized that the LORD was with David and that his daughter Michal loved David,
29ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃
29he grew even more afraid of David. So from then on Saul was David’s enemy.
30ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃
30Every time the Philistine commanders came out for battle, David was more successful than all of Saul’s officers, so that his name was highly esteemed.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.