Johannes 7
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Darnach zog Jesus umher in Galiläa; denn er wollte nicht in Judäa umherziehen, darum daß ihm die Juden nach dem Leben stellten.
1אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
2Es war aber nahe der Juden Fest, die Laubhütten.
2ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
3Da sprachen seine Brüder zu ihm: Mache dich auf von dannen und gehe nach Judäa, auf daß auch deine Jünger sehen, die Werke die du tust.
3ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃
4Niemand tut etwas im Verborgenen und will doch frei offenbar sein. Tust du solches, so offenbare dich vor der Welt.
4כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃
5Denn auch seine Brüder glaubten nicht an ihn.
5כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃
6Da spricht Jesus zu ihnen: Meine Zeit ist noch nicht hier; eure Zeit aber ist allewege.
6ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃
7Die Welt kann euch nicht hassen; mich aber haßt sie, denn ich zeuge von ihr, daß ihre Werke böse sind.
7לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃
8Gehet ihr hinauf auf dieses Fest; ich will noch nicht hinaufgehen auf dieses Fest, den meine Zeit ist noch nicht erfüllt.
8עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃
9Da er aber das zu ihnen gesagt, blieb er in Galiläa.
9כזאת דבר וישב בגליל׃
10Als aber seine Brüder waren hinaufgegangen, da ging er auch hinauf zu dem Fest, nicht offenbar, sondern wie heimlich.
10ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
11Da suchten ihn die Juden am Fest und sprachen: Wo ist der?
11והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
12Und es war ein großes Gemurmel unter dem Volk. Etliche sprachen: Er ist fromm; die andern aber sprachen: Nein, er verführt das Volk.
12ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
13Niemand aber redete frei von ihm um der Furcht willen vor den Juden.
13אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
14Aber mitten im Fest ging Jesus hinauf in den Tempel und lehrte.
14ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
15Und die Juden verwunderten sich und sprachen: Wie kann dieser die Schrift, so er sie doch nicht gelernt hat?
15ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃
16Jesus antwortete ihnen und sprach: Meine Lehre ist nicht mein, sondern des, der mich gesandt hat.
16ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃
17So jemand will des Willen tun, der wird innewerden, ob diese Lehre von Gott sei, oder ob ich von mir selbst rede.
17האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃
18Wer von sich selbst redet, der sucht seine eigene Ehre; wer aber sucht die Ehre des, der ihn gesandt hat, der ist wahrhaftig, und ist keine Ungerechtigkeit an ihm.
18המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃
19Hat euch nicht Mose das Gesetz gegeben? und niemand unter euch tut das Gesetz. Warum sucht ihr mich zu töten?
19הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃
20Das Volk antwortete und sprach: Du hast den Teufel; wer versucht dich zu töten?
20ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃
21Jesus antwortete und sprach: Ein einziges Werk habe ich getan, und es wundert euch alle.
21ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃
22Mose hat euch darum gegeben die Beschneidung, nicht daß sie von Mose kommt, sondern von den Vätern, und ihr beschneidet den Menschen am Sabbat.
22משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃
23So ein Mensch die Beschneidung annimmt am Sabbat, auf daß nicht das Gesetz Mose's gebrochen werde, zürnet ihr denn über mich, daß ich den ganzen Menschen habe am Sabbat gesund gemacht?
23ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃
24Richtet nicht nach dem Ansehen, sondern richtet ein rechtes Gericht.
24אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
25Da sprachen etliche aus Jerusalem: Ist das nicht der, den sie suchten zu töten?
25ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃
26Und siehe zu, er redet frei, und sie sagen nichts. Erkennen unsere Obersten nun gewiß, daß er gewiß Christus sei?
26והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃
27Doch wir wissen, woher dieser ist; wenn aber Christus kommen wird, so wird niemand wissen, woher er ist.
27אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃
28Da rief Jesus im Tempel und sprach: Ja, ihr kennet mich und wisset, woher ich bin; und von mir selbst bin ich nicht gekommen, sondern es ist ein Wahrhaftiger, der mich gesandt hat, welchen ihr nicht kennet.
28אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃
29Ich kenne ihn aber; denn ich bin von ihm, und er hat mich gesandt.
29ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃
30Da suchten sie ihn zu greifen; aber niemand legte die Hand an ihn, denn seine Stunde war noch nicht gekommen.
30ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃
31Aber viele vom Volk glaubten an ihn und sprachen: Wenn Christus kommen wird, wird er auch mehr Zeichen tun, denn dieser tut?
31ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃
32Und es kam vor die Pharisäer, daß das Volk solches von ihm murmelte. Da sandten die Pharisäer und Hohenpriester Knechte aus, das sie ihn griffen.
32והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃
33Da sprach Jesus zu ihnen: Ich bin noch eine kleine Zeit bei euch, und dann gehe ich hin zu dem, der mich gesandt hat.
33ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃
34Ihr werdet mich suchen, und nicht finden; und wo ich bin, könnet ihr nicht hin kommen.
34תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
35Da sprachen die Juden untereinander: Wo soll dieser hin gehen, daß wir ihn nicht finden sollen? Will er zu den Zerstreuten unter den Griechen gehen und die Griechen lehren?
35ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃
36Was ist das für eine Rede, daß er sagte: “Ihr werdet mich suchen, und nicht finden; und wo ich bin, da könnet ihr nicht hin kommen”?
36מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
37Aber am letzten Tage des Festes, der am herrlichsten war, trat Jesus auf, rief und sprach: Wen da dürstet, der komme zu mir und trinke!
37ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃
38Wer an mich glaubt, wie die Schrift sagt, von des Leibe werden Ströme des lebendigen Wassers fließen.
38המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃
39Das sagte er aber von dem Geist, welchen empfangen sollten, die an ihn glaubten; denn der Heilige Geist war noch nicht da, denn Jesus war noch nicht verklärt.
39וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃
40Viele nun vom Volk, die diese Rede hörten, sprachen: Dieser ist wahrlich der Prophet.
40ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃
41Andere sprachen: Er ist Christus. Etliche aber sprachen: Soll Christus aus Galiläa kommen?
41ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃
42Spricht nicht die Schrift: von dem Samen Davids und aus dem Flecken Bethlehem, da David war, soll Christus kommen?
42הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃
43Also ward eine Zwietracht unter dem Volk über ihn.
43ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃
44Es wollten aber etliche ihn greifen; aber niemand legte die Hand an ihn.
44ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃
45Die Knechte kamen zu den Hohenpriestern und Pharisäern; und sie sprachen zu ihnen: Warum habt ihr ihn nicht gebracht?
45וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃
46Die Knechte antworteten: Es hat nie ein Mensch also geredet wie dieser Mensch.
46ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
47Da antworteten ihnen die Pharisäer: Seid ihr auch verführt?
47ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃
48Glaubt auch irgendein Oberster oder Pharisäer an ihn?
48הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃
49sondern das Volk, das nichts vom Gesetz weiß, ist verflucht.
49רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃
50Spricht zu ihnen Nikodemus, der bei der Nacht zu ihm kam, welcher einer unter ihnen war:
50ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃
51Richtet unser Gesetz auch einen Menschen, ehe man ihn verhört und erkennt, was er tut?
51התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
52Sie antworteten und sprachen zu ihm: Bist du auch ein Galiläer? Forsche und siehe, aus Galiläa steht kein Prophet auf.
52ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃
53Und ein jeglicher ging also heim.
53וילכו איש איש לביתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.