Zacarias 11
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Abra as suas portas, Líbano, para que o fogo devore os seus cedros.
1פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃
2Lamente, cipreste, pois o cedro caiu, porque as árvores majestosas foram destruídas. Lamentem, carvalhos de Basã, pois a floresta densa foi derrubada.
2הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃
3Uma voz de lamento dos pastores! Pois a glória deles está destruída — uma voz do rugido dos leões novos! Pois o orgulho do Jordão está arruinado.
3קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃
4Assim diz o SENHOR, meu Deus: “Apascente o rebanho destinado à matança.
4כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃
5Seus compradores as matam e saem impunes. Aqueles que as vendem dizem: 'Bendito seja o SENHOR, pois estou rico'; e os seus próprios pastores não têm pena delas.
5אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃
6Pois não terei mais pena dos habitantes da terra”, diz o SENHOR; “mas, eis que entregarei cada um dos homens nas mãos do seu próximo e nas mãos do seu rei. Eles ferirão a terra, e das mãos deles eu não os livrarei.”
6כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃
7Então eu apascentei o rebanho destinado à matança, especialmente as ovelhas oprimidas do rebanho. Peguei para mim dois cajados. A um chamei “Favor” e ao outro chamei “União”, e apascentei o rebanho.
7וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן׃
8Eu eliminei os três pastores em um mês; pois a minha alma se cansou deles, e a alma deles também me detestava.
8ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃
9Então eu disse: “Não apascentarei vocês. O que está morrendo, que morra; o que está para ser eliminado, que seja eliminado; e as que restarem, que comam a carne umas das outras.”
9ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה׃
10Peguei o meu cajado Favor e o quebrei em pedaços, para romper a minha aliança que havia feito com todos os povos.
10ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים׃
11Ela foi rompida naquele dia; e assim os pobres do rebanho que me escutavam souberam que era a palavra do SENHOR.
11ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא׃
12Eu lhes disse: “Se acharem melhor, deem-me o meu salário; se não, fiquem com ele.” Então eles pesaram o meu salário: trinta moedas de prata.
12ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃
13O SENHOR me disse: “Jogue isso ao oleiro — o belo preço pelo qual fui avaliado por eles!” Peguei as trinta moedas de prata e as joguei ao oleiro na casa do SENHOR.
13ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃
14Então quebrei em pedaços o meu outro cajado, União, para romper a fraternidade entre Judá e Israel.
14ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל׃
15O SENHOR me disse: “Pegue para você, mais uma vez, os equipamentos de um pastor insensato.
15ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי׃
16Pois, eis que levantarei um pastor na terra que não cuidará das que estão sendo eliminadas, nem buscará as que estão dispersas, nem curará a que está quebrada, nem alimentará a que está sadia; mas ele comerá a carne das ovelhas gordas, e despedaçará os seus cascos.
16כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃
17Ai do pastor inútil que abandona o rebanho! A espada ferirá o seu braço e o seu olho direito. O seu braço secará completamente, e o seu olho direito ficará totalmente cego!”
17הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.