Gênesis 48
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Depois destas coisas, disseram a José: “Eis que o seu pai está doente.” Então ele levou consigo os seus dois filhos, Manassés e Efraim.
1ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃
2Alguém avisou a Jacó, dizendo: “Eis que o seu filho José está vindo até você.” Então Israel reuniu suas forças e sentou-se na cama.
2ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃
3Jacó disse a José: “O Deus Todo-Poderoso apareceu a mim em Luz, na terra de Canaã, e me abençoou,
3ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃
4e me disse: 'Eis que eu o farei frutificar e o multiplicarei, e farei de você uma multidão de povos, e darei esta terra à sua descendência depois de você como propriedade perpétua.'
4ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃
5Agora, os seus dois filhos, que nasceram a você na terra do Egito antes de eu vir até você no Egito, são meus; Efraim e Manassés serão meus, assim como Rúben e Simeão.
5ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃
6Os filhos que você gerar depois deles serão seus. Eles serão chamados pelo nome dos seus irmãos na sua herança.
6ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃
7Quanto a mim, quando eu vinha de Padã, Raquel morreu ao meu lado na terra de Canaã, no caminho, quando ainda faltava alguma distância para chegar a Efrata; e eu a sepultei ali, no caminho para Efrata (que é Belém).”
7ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃
8Israel viu os filhos de José e perguntou: “Quem são estes?”
8וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃
9José respondeu ao seu pai: “Eles são os meus filhos, que Deus me deu aqui.” Ele disse: “Por favor, traga-os a mim, e eu os abençoarei.”
9ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃
10Ora, os olhos de Israel estavam fracos por causa da velhice, de modo que ele não podia ver bem. José os aproximou dele; e ele os beijou e os abraçou.
10ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃
11Israel disse a José: “Eu não pensava que veria o seu rosto, e eis que Deus me permitiu ver também a sua descendência.”
11ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃
12José os tirou de entre os joelhos dele, e inclinou-se com o rosto em terra.
12ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃
13José tomou a ambos, Efraim na sua mão direita, à esquerda de Israel, e Manassés na sua mão esquerda, à direita de Israel, e os aproximou dele.
13ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃
14Israel estendeu a sua mão direita e a colocou sobre a cabeça de Efraim, que era o mais novo, e a sua mão esquerda sobre a cabeça de Manassés, guiando as suas mãos intencionalmente, pois Manassés era o primogênito.
14וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃
15Ele abençoou a José, e disse: “O Deus diante de quem andaram os meus pais, Abraão e Isaque, o Deus que tem me sustentado durante toda a minha vida até o dia de hoje,
15ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃
16o anjo que me redimiu de todo o mal, abençoe estes rapazes; e que o meu nome seja invocado sobre eles, e o nome dos meus pais, Abraão e Isaque. Que eles cresçam e se tornem uma multidão sobre a terra.”
16המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃
17Quando José viu que o seu pai colocava a mão direita sobre a cabeça de Efraim, isso lhe desagradou. Ele segurou a mão do seu pai, para removê-la da cabeça de Efraim para a cabeça de Manassés.
17וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃
18José disse ao seu pai: “Não assim, meu pai, pois este é o primogênito. Coloque a sua mão direita sobre a cabeça dele.”
18ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃
19O seu pai recusou, e disse: “Eu sei, meu filho, eu sei. Ele também se tornará um povo, e ele também será grande. No entanto, o seu irmão mais novo será maior do que ele, e a sua descendência se tornará uma multidão de nações.”
19וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃
20Ele os abençoou naquele dia, dizendo: “Em seu nome Israel abençoará, dizendo: 'Que Deus o faça como Efraim e como Manassés'.” Assim, ele colocou Efraim antes de Manassés.
20ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃
21Israel disse a José: “Eis que estou morrendo, mas Deus estará com você, e o levará de volta à terra dos seus pais.
21ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃
22Além disso, eu dou a você uma porção a mais do que aos seus irmãos, a qual tomei da mão dos amorreus com a minha espada e com o meu arco.”
22ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.