Gênesis 39
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1José foi levado para o Egito. Potifar, um oficial do Faraó, capitão da guarda, um egípcio, comprou-o das mãos dos ismaelitas que o tinham levado para lá.
1ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃
2O SENHOR estava com José, e ele foi um homem próspero. Ele estava na casa do seu senhor, o egípcio.
2ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃
3Seu senhor viu que o SENHOR estava com ele, e que o SENHOR fazia prosperar em sua mão tudo o que ele fazia.
3וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃
4José encontrou favor a seus olhos. Ele o servia, e Potifar o colocou como administrador de sua casa, e entregou em suas mãos tudo o que tinha.
4וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃
5Desde o momento em que o colocou como administrador em sua casa, e sobre tudo o que tinha, o SENHOR abençoou a casa do egípcio por causa de José. A bênção do SENHOR estava sobre tudo o que ele tinha, na casa e no campo.
5ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃
6Ele deixou tudo o que tinha nas mãos de José. Ele não se preocupava com nada, exceto com a comida que comia. José era de belo porte e de boa aparência.
6ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃
7Depois destas coisas, a mulher do seu senhor pôs os olhos em José; e ela disse: “Deite-se comigo.”
7ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃
8Mas ele recusou, e disse à mulher do seu senhor: “Eis que o meu senhor não sabe o que está comigo na casa, e ele colocou tudo o que tem em minhas mãos.
8וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃
9Ninguém é maior nesta casa do que eu, e ele não me negou nada, a não ser você, porque você é a mulher dele. Como, então, eu poderia cometer essa grande maldade e pecar contra Deus?”
9איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃
10Embora ela falasse com José dia após dia, ele não a ouvia para se deitar com ela, nem para estar com ela.
10ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃
11Por esse tempo, ele entrou na casa para fazer o seu trabalho, e nenhum dos homens da casa estava lá dentro.
11ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃
12Ela o agarrou pela sua veste, dizendo: “Deite-se comigo!” Ele deixou a sua veste na mão dela, e fugiu para fora.
12ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃
13Quando ela viu que ele havia deixado a sua veste na mão dela, e fugido para fora,
13ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃
14ela chamou os homens de sua casa, e lhes falou, dizendo: “Vejam, ele nos trouxe um hebreu para zombar de nós. Ele veio até mim para se deitar comigo, e eu gritei em alta voz.
14ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃
15Quando ele ouviu que eu levantei a minha voz e gritei, ele deixou a sua veste ao meu lado, e fugiu para fora.”
15ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃
16Ela guardou a veste dele ao seu lado, até que o senhor dele voltasse para casa.
16ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃
17Ela lhe falou de acordo com estas palavras, dizendo: “O servo hebreu, que você nos trouxe, veio até mim para zombar de mim,
17ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃
18e quando eu levantei a minha voz e gritei, ele deixou a sua veste ao meu lado, e fugiu para fora.”
18ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃
19Quando o seu senhor ouviu as palavras de sua mulher, que ela lhe falou, dizendo: “Foi isso que o seu servo me fez”, a sua ira se acendeu.
19ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃
20O senhor de José o pegou, e o lançou na prisão, o lugar onde os prisioneiros do rei ficavam presos, e ele ficou ali sob custódia.
20ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃
21Mas o SENHOR estava com José, e lhe demonstrou bondade, e lhe concedeu favor aos olhos do carcereiro.
21ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃
22O carcereiro entregou nas mãos de José todos os prisioneiros que estavam na prisão. Tudo o que era feito ali, era ele o responsável.
22ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃
23O carcereiro não se preocupava com nada do que estava nas mãos de José, porque o SENHOR estava com ele; e tudo o que ele fazia, o SENHOR fazia prosperar.
23אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.