1 Samuel 26
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Os zifeus foram até Saul, em Gibeá, e disseram: “Davi não está escondido na colina de Haquila, em frente ao deserto?”
1ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן׃
2Então Saul se levantou e desceu ao deserto de Zife, levando consigo três mil homens escolhidos de Israel, para procurar Davi no deserto de Zife.
2ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל לבקש את דוד במדבר זיף׃
3Saul acampou na colina de Haquila, que fica em frente ao deserto, junto à estrada. Davi, porém, permaneceu no deserto e viu que Saul tinha vindo atrás dele.
3ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה׃
4Por isso, Davi enviou espiões e confirmou que Saul realmente tinha chegado.
4וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון׃
5Então Davi se levantou e foi ao lugar onde Saul estava acampado. Davi viu onde Saul dormia, com Abner, filho de Ner, comandante do seu exército. Saul dormia no centro do acampamento, cercado pelos carros, e o povo estava acampado ao redor dele.
5ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו׃
6Davi perguntou a Aimeleque, o hitita, e a Abisai, filho de Zeruia e irmão de Joabe: “Quem descerá comigo ao acampamento de Saul?” Abisai respondeu: “Eu descerei com você.”
6ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך׃
7Assim, Davi e Abisai chegaram ao acampamento durante a noite. Saul estava dormindo no centro do acampamento, com a lança fincada no chão junto à sua cabeça; Abner e o povo dormiam ao redor dele.
7ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו׃
8Então Abisai disse a Davi: “Hoje Deus entregou seu inimigo em suas mãos. Agora, por favor, deixe-me cravá-lo no chão com um só golpe da lança; não precisarei de um segundo golpe.”
8ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו׃
9Davi respondeu a Abisai: “Não o mate, pois quem pode estender a mão contra o ungido do SENHOR e ficar sem culpa?”
9ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃
10Davi continuou: “Tão certo como vive o SENHOR, o próprio SENHOR o ferirá; ou chegará o dia de sua morte, ou ele descerá à batalha e perecerá.
10ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃
11O SENHOR me livre de estender a mão contra o seu ungido! Agora, porém, pegue a lança que está junto à cabeça dele e o jarro de água, e vamos embora.”
11חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו׃
12Davi pegou a lança e o jarro de água que estavam junto à cabeça de Saul, e eles foram embora. Ninguém viu, percebeu ou acordou, pois todos dormiam; um sono profundo vindo do SENHOR havia caído sobre eles.
12ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃
13Davi passou para o outro lado e ficou no alto do monte, bem longe, com grande distância entre eles.
13ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק רב המקום ביניהם׃
14Então Davi gritou para o povo e para Abner, filho de Ner: “Você não vai responder, Abner?” Abner respondeu: “Quem é você que está gritando para o rei?”
14ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך׃
15Davi disse a Abner: “Você não é um homem? Quem em Israel é como você? Então por que não vigiou seu senhor, o rei? Um dos homens entrou no acampamento para matar seu senhor, o rei.
15ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך׃
16O que você fez não está certo. Tão certo como vive o SENHOR, você merece morrer, porque não vigiou seu senhor, o ungido do SENHOR. Veja agora onde estão a lança do rei e o jarro de água que ficava junto à cabeça dele.”
16לא טוב הדבר הזה אשר עשית חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשר מראשתו׃
17Saul reconheceu a voz de Davi e perguntou: “É sua voz, meu filho Davi?” Davi respondeu: “É minha voz, meu senhor e rei.”
17ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃
18E acrescentou: “Por que meu senhor persegue seu servo? O que eu fiz? Que mal há em minhas mãos?
18ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה׃
19Agora, por favor, que meu senhor, o rei, ouça as palavras de seu servo. Se foi o SENHOR quem o incitou contra mim, que ele aceite uma oferta. Mas, se foram homens, que sejam amaldiçoados diante do SENHOR, pois hoje me expulsaram para que eu não tenha parte na herança do SENHOR, dizendo: ‘Vá servir a outros deuses!’
19ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃
20Agora, portanto, não deixe que meu sangue caia por terra longe da presença do SENHOR, pois o rei de Israel saiu à procura de uma pulga, como quem caça uma perdiz nos montes.”
20ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים׃
21Então Saul disse: “Pequei. Volte, meu filho Davi. Não lhe farei mais mal, porque hoje minha vida foi preciosa aos seus olhos. Agi como um tolo e cometi um grave erro.”
21ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד׃
22Davi respondeu: “Aqui está a lança do rei! Que um dos jovens venha buscá-la.
22ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃
23O SENHOR recompensará cada um segundo sua justiça e sua fidelidade, pois hoje o SENHOR o entregou em minhas mãos, mas eu não quis estender a mão contra o ungido do SENHOR.
23ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה׃
24Assim como hoje sua vida foi preciosa aos meus olhos, que minha vida seja preciosa aos olhos do SENHOR, e que ele me livre de toda aflição.”
24והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה׃
25Então Saul disse a Davi: “Você é abençoado, meu filho Davi. Você fará grandes coisas e certamente vencerá.” Davi seguiu seu caminho, e Saul voltou para seu lugar.
25ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.