1 Samuel 22
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Davi, portanto, partiu dali e escapou para a caverna de Adulão. Quando os seus irmãos e toda a casa de seu pai ouviram isso, desceram até lá para se juntar a ele.
1וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה׃
2Todos os que estavam em aperto, todos os que estavam endividados e todos os amargurados de espírito se reuniram a ele; e ele se tornou o líder deles. Havia com ele cerca de quatrocentos homens.
2ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש׃
3Dali Davi foi para Mispá de Moabe; e disse ao rei de Moabe: “Por favor, permita que o meu pai e a minha mãe venham e fiquem com vocês, até que eu saiba o que Deus fará por mim.”
3וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים׃
4Ele os apresentou perante o rei de Moabe; e eles moraram com ele durante todo o tempo em que Davi esteve na fortaleza.
4וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה׃
5O profeta Gade disse a Davi: “Não fique na fortaleza. Parta e vá para a terra de Judá.” Então Davi partiu e foi para o bosque de Herete.
5ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת׃
6Saul ouviu dizer que Davi e os homens que estavam com ele haviam sido descobertos. Ora, Saul estava sentado em Gibeá, debaixo da tamargueira em Ramá, com a lança na mão, e todos os seus servos estavam de pé ao seu redor.
6וישמע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו׃
7Saul disse aos servos que estavam ao seu redor: “Ouçam agora, benjamitas! Acaso o filho de Jessé dará a todos vocês campos e vinhas? Ele os fará a todos comandantes de milhares e comandantes de centenas?
7ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות׃
8É por isso que todos vocês conspiraram contra mim, e não há ninguém que me revele quando o meu filho faz uma aliança com o filho de Jessé, e não há nenhum de vocês que se compadeça de mim, ou me revele que o meu filho incitou o meu servo contra mim, para ficar à espreita contra mim, como acontece hoje?”
8כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃
9Então Doegue, o edomita, que estava junto aos servos de Saul, respondeu e disse: “Eu vi o filho de Jessé chegando a Nobe, a Aimeleque, filho de Aitube.
9ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃
10Ele consultou o SENHOR por Davi, deu-lhe provisões, e lhe entregou a espada de Golias, o filisteu.”
10וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו׃
11Então o rei mandou chamar o sacerdote Aimeleque, filho de Aitube, e toda a casa de seu pai, os sacerdotes que estavam em Nobe; e todos eles vieram ao rei.
11וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשר בנב ויבאו כלם אל המלך׃
12Saul disse: “Ouça agora, filho de Aitube.” Ele respondeu: “Eis-me aqui, meu senhor.”
12ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני׃
13Saul lhe disse: “Por que vocês conspiraram contra mim, você e o filho de Jessé, dando-lhe pão e uma espada, e consultando a Deus por ele, para que ele se levantasse contra mim e ficasse à espreita para me atacar, como acontece hoje?”
13ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃
14Então Aimeleque respondeu ao rei, dizendo: “Quem entre todos os seus servos é tão fiel quanto Davi, que é o genro do rei, comandante da sua guarda pessoal, e honrado na sua casa?
14ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃
15Foi hoje a primeira vez que consultei a Deus por ele? Longe de mim! Que o rei não acuse este seu servo de coisa alguma, nem a toda a casa de meu pai; pois o seu servo não sabia de nada de tudo isso, nem muito nem pouco.”
15היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃
16O rei declarou: “Você certamente morrerá, Aimeleque, você e toda a casa de seu pai.”
16ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃
17O rei ordenou aos guardas que estavam ao seu redor: “Virem-se e matem os sacerdotes do SENHOR, porque também estão do lado de Davi, e porque sabiam que ele fugia e não me revelaram isso.” Mas os servos do rei não quiseram estender a mão para atacar os sacerdotes do SENHOR.
17ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃
18Então o rei disse a Doegue: “Vire-se você e ataque os sacerdotes!” Doegue, o edomita, virou-se e atacou os sacerdotes, e naquele dia matou oitenta e cinco homens que vestiam o éfode de linho.
18ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃
19Ele também feriu Nobe, a cidade dos sacerdotes, ao fio da espada — tanto homens como mulheres, crianças e recém-nascidos, além de bois, jumentos e ovelhas, ao fio da espada.
19ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב׃
20Mas um dos filhos de Aimeleque, filho de Aitube, chamado Abiatar, escapou e fugiu atrás de Davi.
20וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד׃
21Abiatar contou a Davi que Saul havia matado os sacerdotes do SENHOR.
21ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה׃
22Davi disse a Abiatar: “Eu sabia naquele dia, quando Doegue, o edomita, estava lá, que ele certamente contaria a Saul. Eu sou o responsável pela morte de todas as pessoas da casa de seu pai.
22ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך׃
23Fique comigo. Não tenha medo, pois aquele que procura tirar a minha vida também procura tirar a sua. Você estará seguro comigo.”
23שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.