Leviticus 7
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Hæc quoque lex hostiæ pro delicto, Sancta sanctorum est:
1וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃
2idcirco ubi immolabitur holocaustum, mactabitur et victima pro delicto: sanguis ejus per gyrum altaris fundetur.
2במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃
3Offerent ex ea caudam et adipem qui operit vitalia:
3ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃
4duos renunculos, et pinguedinem quæ juxta ilia est, reticulumque jecoris cum renunculis.
4ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃
5Et adolebit ea sacerdos super altare: incensum est Domini pro delicto.
5והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃
6Omnis masculus de sacerdotali genere, in loco sancto vescetur his carnibus, quia Sanctum sanctorum est.
6כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃
7Sicut pro peccato offertur hostia, ita et pro delicto: utriusque hostiæ lex una erit: ad sacerdotem, qui eam obtulerit, pertinebit.
7כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃
8Sacerdos qui offert holocausti victimam, habebit pellem ejus.
8והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃
9Et omne sacrificium similæ, quod coquitur in clibano, et quidquid in craticula, vel in sartagine præparatur, ejus erit sacerdotis a quo offertur:
9וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃
10sive oleo conspersa, sive arida fuerint, cunctis filiis Aaron mensura æqua per singulos dividetur.
10וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃
11Hæc est lex hostiæ pacificorum quæ offertur Domino.
11וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃
12Si pro gratiarum actione oblatio fuerit, offerent panes absque fermento conspersos oleo, et lagana azyma uncta oleo, coctamque similam, et collyridas olei admistione conspersas:
12אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃
13panes quoque fermentatos cum hostia gratiarum, quæ immolatur pro pacificis:
13על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃
14ex quibus unus pro primitiis offeretur Domino, et erit sacerdotis qui fundet hostiæ sanguinem,
14והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃
15cujus carnes eadem comedentur die, nec remanebit ex eis quidquam usque mane.
15ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃
16Si voto, vel sponte quispiam obtulerit hostiam, eadem similiter edetur die: sed et si quid in crastinum remanserit, vesci licitum est:
16ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃
17quidquid autem tertius invenerit dies, ignis absumet.
17והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃
18Si quis de carnibus victimæ pacificorum die tertio comederit, irrita fiet oblatio, nec proderit offerenti: quin potius quæcumque anima tali se edulio contaminaverit, prævaricationis rea erit.
18ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃
19Caro, quæ aliquid tetigerit immundum, non comedetur, sed comburetur igni: qui fuerit mundus, vescetur ex ea.
19והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃
20Anima polluta quæ ederit de carnibus hostiæ pacificorum, quæ oblata est Domino, peribit de populis suis.
20והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
21Et quæ tetigerit immunditiam hominis, vel jumenti, sive omnis rei quæ polluere potest, et comederit de hujuscemodi carnibus, interibit de populis suis.
21ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
22Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
22וידבר יהוה אל משה לאמר׃
23Loquere filiis Israël: Adipem ovis, et bovis, et capræ non comedetis.
23דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃
24Adipem cadaveris morticini, et ejus animalis, quod a bestia captum est, habebitis in varios usus.
24וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃
25Si quis adipem, qui offerri debet in incensum Domini, comederit, peribit de populo suo.
25כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃
26Sanguinem quoque omnis animalis non sumetis in cibo, tam de avibus quam de pecoribus.
26וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃
27Omnis anima, quæ ederit sanguinem, peribit de populis suis.
27כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
28Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens:
28וידבר יהוה אל משה לאמר׃
29Loquere filiis Israël, dicens: Qui offert victimam pacificorum Domino, offerat simul et sacrificium, id est, libamenta ejus.
29דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃
30Tenebit manibus adipem hostiæ, et pectusculum: cumque ambo oblata Domino consecraverit, tradet sacerdoti,
30ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃
31qui adolebit adipem super altare, pectusculum autem erit Aaron et filiorum ejus.
31והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃
32Armus quoque dexter de pacificorum hostiis cedet in primitias sacerdotis.
32ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃
33Qui obtulerit sanguinem et adipem filiorum Aaron, ipse habebit et armum dextrum in portione sua.
33המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃
34Pectusculum enim elevationis, et armum separationis, tuli a filiis Israël de hostiis eorum pacificis, et dedi Aaron sacerdoti, et filiis ejus, lege perpetua, ab omni populo Israël.
34כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃
35Hæc est unctio Aaron et filiorum ejus in cæremoniis Domini die qua obtulit eos Moyses, ut sacerdotio fungerentur,
35זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃
36et quæ præcepit eis dari Dominus a filiis Israël religione perpetua in generationibus suis.
36אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃
37Ista est lex holocausti, et sacrificii pro peccato atque delicto, et pro consecratione et pacificorum victimis,
37זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃
38quam constituit Dominus Moysi in monte Sinai, quando mandabit filiis Israël ut offerrent oblationes suas Domino in deserto Sinai.
38אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.