Cantico Dei Cantici 2
Diodati Bibbia 1885Translation
Diodati Bibbia 1885
Modern Hebrew Bible
1Io son la rosa di Saron, Il giglio delle valli.
1אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃
2Quale è il giglio fra le spine, Tale è l'amica mia fra le fanciulle.
2כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃
3Quale è il melo fra gli alberi d'un bosco, Tale è il mio amico fra i giovani; Io ho desiderato d'esser all 'ombra sua, E mi vi son posta a sedere; E il suo frutto è stato dolce al mio palato.
3כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃
4Egli mi ha condotta nella casa del convito, E l'insegna ch'egli mi alza è: Amore.
4הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃
5Confortatemi con delle schiacciate d'uva, Sostenetemi con de' pomi, Perciocchè io languisco d'amore.
5סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃
6Sia la sua man sinistra sotto al mio capo, Ed abbraccimi la sua destra.
6שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃
7IO vi scongiuro, o figliuole di Gerusalemme, Per le cavriuole, e per le cerve della campagna, Che voi non isvegliate l'amor mio , e non le rompiate il sonno, Finchè non le piaccia.
7השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃
8Ecco la voce del mio amico; Ecco, egli ora viene Saltando su per i monti, Saltellando su per i colli.
8קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃
9L'amico mio è simile ad un cavriuolo, O ad un cerbiatto; Ecco ora sta dietro alla nostra parete, Egli riguarda per le finestre, Egli si mostra per i cancelli.
9דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃
10Il mio amico mi ha fatto motto, e mi ha detto: Levati, amica mia, bella mia, e vientene.
10ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃
11Perciocchè, ecco, il verno è passato; Il tempo delle gran piogge è mutato, ed è andato via;
11כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃
12I fiori si veggono sulla terra; Il tempo del cantare è giunto, E s'ode la voce della tortola nella nostra contrada.
12הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃
13Il fico ha messi i suoi ficucci, E le viti fiorite rendono odore; Levati, amica mia, bella mia, e vientene.
13התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃
14O colomba mia, che stai nelle fessure delle rocce, Ne' nascondimenti de' balzi, Fammi vedere il tuo aspetto, Fammi udir la tua voce; Perciocchè la tua voce è soave, e il tuo aspetto è bello.
14יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃
15Pigliateci le volpi, Le piccole volpi che guastano le vigne, Le nostre vigne fiorite.
15אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃
16Il mio amico è mio, ed io son sua; Di lui, che pastura la greggia fra i gigli.
16דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃
17Ritornatene, amico mio, A guisa di cavriuolo o di cerbiatto, Sopra i monti di Beter, Finchè spiri l'aura del giorno, E che le ombre se ne fuggano.
17עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.