סנט מארק 6
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃
1Ele saiu dali e foi para a sua terra, e seus discípulos o seguiram.
2וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃
2Chegando o sábado, ele começou a ensinar na sinagoga; e muitos, ouvindo-o, se admiravam, dizendo: “De onde lhe vêm estas coisas?” e: “Que sabedoria é esta que lhe foi dada? Como ele realiza obras tão poderosas?
3הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃
3Não é este o carpinteiro, filho de Maria e irmão de Tiago, José, Judas e Simão? E as suas irmãs não estão aqui conosco?” E escandalizavam-se por causa dele.
4ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃
4Jesus lhes disse: “Um profeta não fica sem honra, a não ser na sua própria terra, entre os seus parentes e na sua própria casa.”
5ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃
5Ele não pôde fazer ali nenhuma obra poderosa, a não ser impor as mãos sobre alguns enfermos e curá-los.
6ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃
6E admirou-se da incredulidade deles. Então ele percorria as aldeias, ensinando.
7ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃
7Ele chamou os doze e começou a enviá-los de dois em dois; e deu-lhes autoridade sobre os espíritos imundos.
8ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃
8Ordenou-lhes que não levassem nada para a viagem, a não ser um bordão: nem pão, nem alforje, nem dinheiro em seus cintos,
9רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
9mas que calçassem sandálias e não vestissem duas túnicas.
10ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃
10Dizia-lhes também: “Onde quer que entrarem numa casa, fiquem ali até partirem daquele lugar.
11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
11Quem não os receber nem os ouvir, ao saírem dali, sacudam o pó que está debaixo dos seus pés, como testemunho contra eles. Em verdade lhes digo que haverá mais tolerância para Sodoma e Gomorra no dia do juízo do que para aquela cidade!”
12ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃
12Então eles saíram e pregaram para que as pessoas se arrependessem.
13ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
13Expulsavam muitos demônios, e ungiam com óleo muitos enfermos e os curavam.
14וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃
14O rei Herodes ouviu falar disso, pois o nome de Jesus havia se tornado conhecido, e ele disse: “João Batista ressuscitou dos mortos, e por isso esses poderes milagrosos atuam nele.”
15ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃
15Mas outros diziam: “Ele é Elias.” E outros diziam: “Ele é um profeta, ou como um dos profetas.”
16וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
16Herodes, porém, ouvindo isso, disse: “Este é João, a quem eu mandei decapitar. Ele ressuscitou dos mortos.”
17כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃
17Pois o próprio Herodes havia mandado prender João e acorrentá-lo na prisão por causa de Herodias, mulher de seu irmão Filipe, porque havia se casado com ela.
18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃
18Pois João dizia a Herodes: “Não lhe é lícito ter a mulher do seu irmão.”
19ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃
19Herodias guardava-lhe rancor e queria matá-lo, mas não podia,
20כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
20porque Herodes temia a João, sabendo que era um homem justo e santo, e o mantinha em segurança. Quando o ouvia, fazia muitas coisas, e o ouvia de boa vontade.
21ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃
21Então chegou um dia oportuno, quando Herodes, no seu aniversário, deu um banquete para os seus nobres, os altos oficiais e os homens principais da Galileia.
22ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃
22Quando a própria filha de Herodias entrou e dançou, ela agradou a Herodes e aos que estavam sentados com ele. O rei disse à jovem: “Peça-me o que você quiser, e eu lhe darei.”
23וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃
23E ele lhe jurou: “Tudo o que você me pedir, eu lhe darei, até a metade do meu reino.”
24ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃
24Ela saiu e perguntou à sua mãe: “O que devo pedir?” Ela respondeu: “A cabeça de João Batista.”
25ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃
25Ela voltou imediatamente e, apressada, foi até o rei e pediu: “Quero que me dê agora mesmo a cabeça de João Batista num prato.”
26ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
26O rei ficou profundamente triste, mas por causa dos seus juramentos e dos seus convidados, não quis recusar o pedido dela.
27ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃
27Imediatamente o rei enviou um soldado da sua guarda e ordenou que trouxesse a cabeça de João. O soldado foi à prisão e o decapitou,
28וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃
28trouxe a cabeça num prato e a deu à jovem; e a jovem a entregou à sua mãe.
29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
29Quando os discípulos dele ouviram isso, vieram, levaram o seu corpo e o colocaram num túmulo.
30ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃
30Os apóstolos se reuniram com Jesus e lhe contaram tudo o que haviam feito e ensinado.
31ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
31Ele lhes disse: “Venham para um lugar deserto, e descansem um pouco.” Pois havia muita gente chegando e saindo, e eles não tinham tempo nem para comer.
32וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
32Então eles foram no barco para um lugar deserto, a sós.
33וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃
33Eles os viram partir; muitos reconheceram Jesus e correram para lá a pé, vindo de todas as cidades. Eles chegaram antes deles e se reuniram a ele.
34ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃
34Jesus saiu, viu uma grande multidão e teve compaixão deles, porque eram como ovelhas sem pastor; e começou a ensinar-lhes muitas coisas.
35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃
35Quando já era tarde, seus discípulos se aproximaram dele e disseram: “Este lugar é deserto, e já é tarde.
36שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃
36Despeça-os, para que possam ir aos campos e aldeias vizinhas e comprar pão para si mesmos, pois não têm o que comer.”
37ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
37Mas ele lhes respondeu: “Deem-lhes vocês mesmos de comer.” Eles lhe perguntaram: “Devemos ir e comprar duzentos denários de pão e dar-lhes de comer?”
38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
38Ele lhes disse: “Quantos pães vocês têm? Vão ver.” Quando descobriram, disseram: “Cinco, e dois peixes.”
39ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃
39Ele lhes ordenou que fizessem todos se sentar em grupos sobre a grama verde.
40וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
40Eles se sentaram em grupos, de cem em cem e de cinquenta em cinquenta.
41ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃
41Ele tomou os cinco pães e os dois peixes e, olhando para o céu, abençoou e partiu os pães, e os deu aos seus discípulos para que os distribuíssem à multidão; e dividiu os dois peixes entre todos.
42ויאכלו כלם וישבעו׃
42Todos comeram e ficaram satisfeitos.
43וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃
43E recolheram doze cestos cheios de pedaços de pão e também dos peixes.
44והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
44Os que comeram os pães foram cinco mil homens.
45ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃
45Imediatamente ele mandou os discípulos entrarem no barco e seguirem adiante para o outro lado, para Betsaida, enquanto ele mesmo despedia a multidão.
46ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃
46Depois de se despedir deles, subiu ao monte para orar.
47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃
47Ao anoitecer, o barco estava no meio do mar, e ele estava sozinho em terra.
48וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃
48Vendo-os em dificuldade para remar, pois o vento soprava contra eles, por volta da quarta vigília da noite, ele foi até eles, andando sobre o mar; e ele teria passado por eles,
49והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃
49mas eles, quando o viram andando sobre o mar, pensaram que era um fantasma e gritaram;
50כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃
50pois todos o viram e ficaram assustados. Mas ele imediatamente falou com eles e lhes disse: “Coragem! Sou eu! Não tenham medo.”
51וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃
51Ele subiu no barco com eles, e o vento cessou; e ficaram profundamente admirados;
52כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
52pois não tinham entendido o que acontecera com os pães, mas os seus corações estavam endurecidos.
53ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃
53Depois de atravessarem, chegaram à região de Genesaré e atracaram na margem.
54ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
54Quando saíram do barco, as pessoas imediatamente o reconheceram,
55וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃
55e correram por toda aquela região, e começaram a trazer os enfermos em suas macas para onde ouviam que ele estava.
56ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
56Onde quer que ele entrasse — em aldeias, cidades ou campos — colocavam os enfermos nas praças e lhe imploravam que pudessem tocar apenas na orla da sua veste; e todos os que o tocavam ficavam curados.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.