וַיִּקְרָא 24
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kralice Bible (1613)
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
1Mluvil pak Hospodin k Mojžíšovi, řka:
2צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃
2Přikaž synům Izraelským, ať přinesou tobě oleje olivového, čistého, vytlačeného, k svícení, aby lampy ustavičně rozsvěcovány byly.
3מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃
3Před oponou svědectví v stánku úmluvy zpořádá je Aron, aby hořely od večera až do jitra před Hospodinem vždycky. Toť bude ustanovení věčné v národech vašich.
4על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃
4Na svícen čistý rozstavovati bude lampy před Hospodinem vždycky.
5ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃
5A vezma mouky bělné, upečeš z ní dvanácte koláčů; jeden každý koláč bude ze dvou desetin efi.
6ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃
6A rozkladeš je dvěma řady, šest v řadu jednom, na stole čistém před Hospodinem.
7ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃
7Dáš také na každý řad kadidla čistého, aby bylo za každý chléb ten kouření pamětné v obět ohnivou Hospodinu.
8ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃
8Každého dne sobotního klásti budete je řadem před Hospodinem vždycky, berouce je od synů Izraelských smlouvou věčnou.
9והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃
9I budou Aronovi a synům jeho, kteřížto jísti budou je na místě svatém; nebo nejsvětější věc jest jim z obětí ohnivých Hospodinových právem věčným.
10ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃
10Vyšel pak syn ženy Izraelské, kteréhož měla s mužem Egyptským, mezi syny Izraelskými, a vadili se v staních syn ženy té Izraelské s mužem Izraelským.
11ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃
11I zlořečil syn ženy té Izraelské a rouhal se jménu Božímu. Tedy přivedli ho k Mojžíšovi. (Jméno pak matky jeho bylo Salumit, dcera Dabri, z pokolení Dan.)
12ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃
12A dali jej do vězení, až by jim bylo oznámeno, co s ním Bůh káže učiniti.
13וידבר יהוה אל משה לאמר׃
13Mluvil pak Hospodin k Mojžíšovi, řka:
14הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃
14Vyveď toho ruhače ven z stanů, a nechať všickni ti, kteříž slyšeli, vloží ruce na hlavu jeho, a všecken lid ať ho ukamenuje.
15ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃
15Mluvě pak k synům Izraelským, díš jim: Kdož by koli zlořečil Bohu svému, poneseť hřích svůj.
16ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃
16Kdož by zlořečil jménu Hospodinovu, smrtí umře, a všecko shromáždění bez milosti ukamenuje jej. Tak cizí, jako doma zchovaný, když by zlořečil jménu Hospodinovu, smrtí umře.
17ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃
17Zabil-li by kdo kterého člověka, smrtí umře.
18ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃
18Jestliže by pak zabil hovado, navrátí jiné, hovado za hovado.
19ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃
19Kdož by pak zohavil bližního svého, vedlé toho, jakž on učinil, tak se staň jemu:
20שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃
20Zlámaní za zlámaní, oko za oko, zub za zub. Jakouž by ohavu učinil na těle člověka, taková zase učiněna bude jemu.
21ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃
21Kdož by zabil hovado, navrátí jiné, ale kdož by zabil člověka, umře.
22משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃
22Jednostejné právo míti budete. Jakož příchozímu, tak domácímu stane se; nebo já jsem Hospodin Bůh váš.
23וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃
23Tedy mluvil Mojžíš k synům Izraelským ty věci. I vyvedli toho ruhače ven za stany, a kamením ho zametali. Učinili, pravím, synové Izraelští vedlé toho, jakož přikázal Hospodin Mojžíšovi.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.