ג'ון 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃
1And Jesus passing by, saw a man, who was blind from his birth:
2וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃
2And his disciples asked him: Rabbi, who hath sinned, this man, or his parents, that he should be born blind?
3ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃
3Jesus answered: Neither hath this man sinned, nor his parents; but that the works of God should be made manifest in him.
4עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃
4I must work the works of him that sent me, whilst it is day: the night cometh, when no man can work.
5בהיותי בעולם אור העולם אני׃
5As long as I am in the world, I am the light of the world.
6ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃
6When he had said these things, he spat on the ground, and made clay of the spittle, and spread the clay on his eyes,
7ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃
7And said to him: Go, wash in the pool of Siloe, which is interpreted, Sent. He went therefore, and washed, and he came seeing.
8ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃
8The neighbours therefore, and they who had seen him before that he was a beggar, said: Is not this he that sat and begged? Some said: This is he.
9אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃
9But others said: No, but he is like him. But he said: I am he.
10ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃
10They said therefore to him: How were thy eyes opened?
11ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃
11He answered: That man that is called Jesus made clay, and anointed my eyes, and said to me: Go to the pool of Siloe, and wash. And I went, I washed, and I see.
12ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
12And they said to him: Where is he? He saith: I know not.
13ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃
13They bring him that had been blind to the Pharisees.
14והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃
14Now it was the sabbath, when Jesus made the clay, and opened his eyes.
15ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃
15Again therefore the Pharisees asked him, how he had received his sight. But he said to them: He put clay upon my eyes, and I washed, and I see.
16ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃
16Some therefore of the Pharisees said: This man is not of God, who keepeth not the sabbath. But others said: How can a man that is a sinner do such miracles? And there was a division among them.
17ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃
17They say therefore to the blind man again: What sayest thou of him that hath opened they eyes? And he said: He is a prophet.
18ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃
18The Jews then did not believe concerning him, that he had been blind, and had received his sight, until they called the parents of him that had received his sight,
19וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃
19And asked them, saying: Is this your son, who you say was born blind? How then doth he now see?
20ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃
20His parents answered them, and said: We know that this is our son, and that he was born blind:
21אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃
21But how he now seeth, we know not; or who hath opened his eyes, we know not: ask himself: he is of age, let him speak for himself.
22כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃
22These things his parents said, because they feared the Jews: for the Jews had already agreed among themselves, that if any man should confess him to be Christ, he should be put out of the synagogue.
23על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃
23Therefore did his parents say: He is of age, ask himself.
24ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃
24They therefore called the man again that had been blind, and said to him: Give glory to God. We know that this man is a sinner.
25ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃
25He said therefore to them: If he be a sinner, I know not: one thing I know, that whereas I was blind, now I see.
26ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃
26They said then to him: What did he to thee? How did he open thy eyes?
27ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃
27He answered them: I have told you already, and you have heard: why would you hear it again? will you also become his disciples?
28ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃
28They reviled him therefore, and said: Be thou his disciple; but we are the disciples of Moses.
29אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃
29We know that God spoke to Moses: but as to this man, we know not from whence he is.
30ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃
30The man answered, and said to them: Why, herein is a wonderful thing, that you know not from whence he is, and he hath opened my eyes.
31והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃
31Now we know that God doth not hear sinners: but if a man be a server of God, and doth his will, him he heareth.
32מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃
32From the beginning of the world it hath not been heard, that any man hath opened the eyes of one born blind.
33לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃
33Unless this man were of God, he could not do any thing.
34ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃
34They answered, and said to him: Thou wast wholly born in sins, and dost thou teach us? And they cast him out.
35וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃
35Jesus heard that they had cast him out: and when he had found him, he said to him: Dost thou believe in the Son of God?
36ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃
36He answered, and said: Who is he, Lord, that I may believe in him?
37ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃
37And Jesus said to him: Thou hast both seen him; and it is he that talketh with thee.
38ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃
38And he said: I believe, Lord. And falling down, he adored him.
39ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃
39And Jesus said: For judgment I am come into this world; that they who see not, may see; and they who see, may become blind.
40ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
40And some of the Pharisees, who were with him, heard: and they said unto him: Are we also blind?
41ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃
41Jesus said to them: If you were blind, you should not have sin: but now you say: We see. Your sin remaineth.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.