ג'ון 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
World English Bible
1ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃
1As he passed by, he saw a man blind from birth.
2וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃
2His disciples asked him, “Rabbi, who sinned, this man or his parents, that he was born blind?”
3ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃
3Jesus answered, “This man didn’t sin, nor did his parents, but that the works of God might be revealed in him.
4עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃
4I must work the works of him who sent me while it is day. The night is coming, when no one can work.
5בהיותי בעולם אור העולם אני׃
5While I am in the world, I am the light of the world.”
6ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃
6When he had said this, he spat on the ground, made mud with the saliva, anointed the blind man’s eyes with the mud,
7ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃
7and said to him, “Go, wash in the pool of Siloam” (which means “Sent”). So he went away, washed, and came back seeing.
8ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃
8Therefore the neighbors and those who saw that he was blind before said, “Isn’t this he who sat and begged?”
9אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃
9Others were saying, “It is he.” Still others were saying, “He looks like him.” He said, “I am he.”
10ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃
10They therefore were asking him, “How were your eyes opened?”
11ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃
11He answered, “A man called Jesus made mud, anointed my eyes, and said to me, ‘Go to the pool of Siloam and wash.’ So I went away and washed, and I received sight.”
12ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
12Then they asked him, “Where is he?” He said, “I don’t know.”
13ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃
13They brought him who had been blind to the Pharisees.
14והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃
14It was a Sabbath when Jesus made the mud and opened his eyes.
15ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃
15Again therefore the Pharisees also asked him how he received his sight. He said to them, “He put mud on my eyes, I washed, and I see.”
16ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃
16Some therefore of the Pharisees said, “This man is not from God, because he doesn’t keep the Sabbath.” Others said, “How can a man who is a sinner do such signs?” So there was division among them.
17ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃
17Therefore they asked the blind man again, “What do you say about him, because he opened your eyes?” He said, “He is a prophet.”
18ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃
18The Jews therefore didn’t believe concerning him, that he had been blind and had received his sight, until they called the parents of him who had received his sight,
19וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃
19and asked them, “Is this your son, whom you say was born blind? How then does he now see?”
20ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃
20His parents answered them, “We know that this is our son, and that he was born blind;
21אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃
21but how he now sees, we don’t know; or who opened his eyes, we don’t know. He is of age. Ask him. He will speak for himself.”
22כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃
22His parents said these things because they feared the Jews; for the Jews had already agreed that if any man would confess him as Christ, he would be put out of the synagogue.
23על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃
23Therefore his parents said, “He is of age. Ask him.”
24ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃
24So they called the man who was blind a second time, and said to him, “Give glory to God. We know that this man is a sinner.”
25ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃
25He therefore answered, “I don’t know if he is a sinner. One thing I do know: that though I was blind, now I see.”
26ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃
26They said to him again, “What did he do to you? How did he open your eyes?”
27ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃
27He answered them, “I told you already, and you didn’t listen. Why do you want to hear it again? You don’t also want to become his disciples, do you?”
28ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃
28They insulted him and said, “You are his disciple, but we are disciples of Moses.
29אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃
29We know that God has spoken to Moses. But as for this man, we don’t know where he comes from.”
30ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃
30The man answered them, “How amazing! You don’t know where he comes from, yet he opened my eyes.
31והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃
31We know that God doesn’t listen to sinners, but if anyone is a worshiper of God and does his will, he listens to him.
32מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃
32Since the world began it has never been heard of that anyone opened the eyes of someone born blind.
33לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃
33If this man were not from God, he could do nothing.”
34ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃
34They answered him, “You were altogether born in sins, and do you teach us?” Then they threw him out.
35וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃
35Jesus heard that they had thrown him out, and finding him, he said, “Do you believe in the Son of God?”
36ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃
36He answered, “Who is he, Lord, that I may believe in him?”
37ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃
37Jesus said to him, “You have both seen him, and it is he who speaks with you.”
38ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃
38He said, “Lord, I believe!” and he worshiped him.
39ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃
39Jesus said, “I came into this world for judgment, that those who don’t see may see; and that those who see may become blind.”
40ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃
40Those of the Pharisees who were with him heard these things, and said to him, “Are we also blind?”
41ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃
41Jesus said to them, “If you were blind, you would have no sin; but now you say, ‘We see.’ Therefore your sin remains.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.