יְשַׁעְיָהוּ 33
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃
1Woe to thee that spoilest, shalt not thou thyself also be spoiled? and thou that despisest, shalt not thyself also be despised? when thou shalt have made an end of spoiling, thou shalt be spoiled: when being wearied thou shalt cease to despise, thou shalt be despised.
2יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃
2O Lord, have mercy on us: for we have waited for thee: be thou our arm in the morning, and our salvation in the time of trouble.
3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
3At the voice of the angel the people fled, and at the lifting up thyself the nations are scattered.
4ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃
4And your spoils shall be gathered together as the locusts are gathered, as when the ditches are full of them.
5נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃
5The Lord is magnified, for he hath dwelt on high: he hath filled Sion with judgment and justice.
6והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃
6And there shall be faith in thy times: riches of salvation, wisdom and knowledge: the fear of the Lord is his treasure.
7הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃
7Behold they that see shall cry without, the angels of peace shall weep bitterly.
8נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃
8The ways are made desolate, no one passeth by the road, the covenant is made void, he hath rejected the cities, he hath not regarded the men.
9אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃
9The land hath mourned, and languished: Libanus is confounded and become foul, and Saron is become as a desert: and Basan and Carmel are shaken.
10עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃
10Now will I rise up, saith the Lord: now will I be exalted, now will I lift up myself.
11תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃
11You shall conceive heat, you shall bring forth stubble: your breath as fire shall devour you.
12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
12And the people shall be as ashes after a fire, as a bundle of thorns they shall be burnt with fire.
13שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃
13Hear, you that are far off, what I have done, and you that are near know my strength.
14פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃
14The sinners in Sion are afraid, trembling hath seized upon the hypocrites. Which of you can dwell with devouring fire? which of you shall dwell with everlasting burnings?
15הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃
15He that walketh in justices, and speaketh truth, that casteth away avarice by oppression, and shaketh his hands from all bribes, that stoppeth his ears lest he hear blood, and shutteth his eyes that he may see no evil.
16הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃
16He shall dwell on high, the fortifications of rocks shall be his highness: bread is given him, his waters are sure.
17מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃
17His eyes shall see the king in his beauty, they shall see the land far off.
18לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃
18Thy heart shall meditate fear: where is the learned? where is he that pondereth the words of the law? where is the teacher of little ones?
19את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃
19The shameless people thou shalt not see, the people of profound speech: so that thou canst not understand the eloquence of his tongue, in whom there is no wisdom.
20חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃
20Look upon Sion the city of our solemnity: thy eyes shall see Jerusalem, a rich habitation, a tabernacle that cannot be removed: neither shall the nails thereof be taken away for ever, neither shall any of the cords thereof be broken:
21כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃
21Because only there our Lord is magnificent: it place of rivers, very broad and spacious streams: no ship with oars shall pass by it, neither shall the great galley pass through it.
22כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃
22For the Lord is our judge, the Lord is our lawgiver, the Lord is our king: he will save us.
23נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
23Thy tacklings are loosed, and they shall be of no strength: thy mast shall be in such condition, that thou shalt not be able to spread the flag. Then shall the spoils of much prey be divided: the lame shall take the spoil.
24ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃
24Neither shall he that is near, say: I am feeble. The people that dwell therein, shall have their iniquity taken away from them.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.