בְּרֵאשִׁית 8
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃
1But God remembered Noah and all the animals and livestock that were with him in the ark. And God sent a wind over the earth, and the waters began to subside.
2ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃
2The springs of the deep and the floodgates of the heavens were closed, and the rain from the sky was restrained.
3וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃
3The waters receded steadily from the earth, and after 150 days the waters had gone down.
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃
4On the seventeenth day of the seventh month, the ark came to rest on the mountains of Ararat.
5והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃
5And the waters continued to recede until the tenth month, and on the first day of the tenth month the tops of the mountains became visible.
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃
6After forty days Noah opened the window he had made in the ark
7וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃
7and sent out a raven. It kept flying back and forth until the waters had dried up from the earth.
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃
8Then Noah sent out a dove to see if the waters had receded from the surface of the ground.
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃
9But the dove found no place to rest her foot, and she returned to him in the ark, because the waters were still covering the surface of all the earth. So he reached out his hand and brought her back inside the ark.
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃
10Noah waited seven more days and again sent out the dove from the ark.
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃
11And behold, the dove returned to him in the evening with a freshly plucked olive leaf in her beak. So Noah knew that the waters had receded from the earth.
12וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃
12And Noah waited seven more days and sent out the dove again, but this time she did not return to him.
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃
13In Noah’s six hundred and first year, on the first day of the first month, the waters had dried up from the earth. So Noah removed the covering from the ark and saw that the surface of the ground was dry.
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃
14By the twenty-seventh day of the second month, the earth was fully dry.
15וידבר אלהים אל נח לאמר׃
15Then God said to Noah,
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃
16“Come out of the ark, you and your wife, along with your sons and their wives.
17כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃
17Bring out all the living creatures that are with you—birds, livestock, and everything that crawls upon the ground—so that they can spread out over the earth and be fruitful and multiply upon it.”
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃
18So Noah came out, along with his sons and his wife and his sons’ wives.
19כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃
19Every living creature, every creeping thing, and every bird—everything that moves upon the earth—came out of the ark, kind by kind.
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
20Then Noah built an altar to the LORD. And taking from every kind of clean animal and clean bird, he offered burnt offerings on the altar.
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃
21When the LORD smelled the pleasing aroma, He said in His heart, “Never again will I curse the ground because of man, even though every inclination of his heart is evil from his youth. And never again will I destroy all living creatures as I have done.
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃
22As long as the earth endures, seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, day and night shall never cease.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.