בְּרֵאשִׁית 31
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃
1Now Jacob heard that Laban’s sons were saying, “Jacob has taken away all that belonged to our father and built all this wealth at our father’s expense.”
2וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃
2And Jacob saw from the countenance of Laban that his attitude toward him had changed.
3ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃
3Then the LORD said to Jacob, “Go back to the land of your fathers and to your kindred, and I will be with you.”
4וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃
4So Jacob sent word and called Rachel and Leah to the field where his flocks were,
5ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃
5and he told them, “I can see from your father’s countenance that his attitude toward me has changed; but the God of my father has been with me.
6ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃
6You know that I have served your father with all my strength.
7ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃
7And although he has cheated me and changed my wages ten times, God has not allowed him to harm me.
8אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃
8If he said, ‘The speckled will be your wages,’ then the whole flock bore speckled offspring. If he said, ‘The streaked will be your wages,’ then the whole flock bore streaked offspring.
9ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃
9Thus God has taken away your father’s livestock and given them to me.
10ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃
10When the flocks were breeding, I saw in a dream that the streaked, spotted, and speckled males were mating with the females.
11ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃
11In that dream the angel of God said to me, ‘Jacob!’ And I replied, ‘Here I am.’
12ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃
12‘Look up,’ he said, ‘and see that all the males that are mating with the flock are streaked, spotted, or speckled; for I have seen all that Laban has done to you.
13אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃
13I am the God of Bethel, where you anointed the pillar and made a solemn vow to Me. Now get up and leave this land at once, and return to your native land.’”
14ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃
14And Rachel and Leah replied, “Do we have any portion or inheritance left in our father’s house?
15הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃
15Are we not regarded by him as outsiders? Not only has he sold us, but he has certainly squandered what was paid for us.
16כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃
16Surely all the wealth that God has taken away from our father belongs to us and to our children. So do whatever God has told you.”
17ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃
17Then Jacob got up and put his children and his wives on camels,
18וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃
18and he drove all his livestock before him, along with all the possessions he had acquired in Paddan-aram, to go to his father Isaac in the land in Canaan.
19ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃
19Now while Laban was out shearing his sheep, Rachel stole her father’s household idols.
20ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃
20Moreover, Jacob deceived Laban the Aramean by not telling him that he was running away.
21ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃
21So he fled with all his possessions, crossed the Euphrates, and headed for the hill country of Gilead.
22ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃
22On the third day Laban was informed that Jacob had fled.
23ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃
23So he took his relatives with him, pursued Jacob for seven days, and overtook him in the hill country of Gilead.
24ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃
24But that night God came to Laban the Aramean in a dream and warned him, “Be careful not to say anything to Jacob, either good or bad.”
25וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃
25Now Jacob had pitched his tent in the hill country of Gilead when Laban overtook him, and Laban and his relatives camped there as well.
26ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃
26Then Laban said to Jacob, “What have you done? You have deceived me and carried off my daughters like captives of war!
27למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃
27Why did you run away secretly and deceive me, without even telling me? I would have sent you away with joy and singing, with tambourines and harps.
28ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃
28But you did not even let me kiss my grandchildren and my daughters goodbye. Now you have done a foolish thing.
29יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃
29I have power to do you great harm, but last night the God of your father said to me, ‘Be careful not to say anything to Jacob, either good or bad.’
30ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃
30Now you have gone off because you long for your father’s house. But why have you stolen my gods?”
31ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃
31“I was afraid,” Jacob answered, “for I thought you would take your daughters from me by force.
32עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃
32If you find your gods with anyone here, he shall not live! In the presence of our relatives, see for yourself if anything is yours, and take it back.” For Jacob did not know that Rachel had stolen the idols.
33ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃
33So Laban went into Jacob’s tent, then Leah’s tent, and then the tents of the two maidservants, but he found nothing. Then he left Leah’s tent and entered Rachel’s tent.
34ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃
34Now Rachel had taken Laban’s household idols, put them in the saddlebag of her camel, and was sitting on them. And Laban searched everything in the tent but found nothing.
35ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃
35Rachel said to her father, “Sir, do not be angry that I cannot stand up before you; for I am having my period.” So Laban searched, but could not find the household idols.
36ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃
36Then Jacob became incensed and challenged Laban. “What is my crime?” he said. “For what sin of mine have you so hotly pursued me?
37כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃
37You have searched all my goods! Have you found anything that belongs to you? Put it here before my brothers and yours, that they may judge between the two of us.
38זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃
38I have been with you for twenty years now. Your sheep and goats have not miscarried, nor have I eaten the rams of your flock.
39טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃
39I did not bring you anything torn by wild beasts; I bore the loss myself. And you demanded payment from me for what was stolen by day or night.
40הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃
40As it was, the heat consumed me by day and the frost by night, and sleep fled from my eyes.
41זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃
41Thus for twenty years I have served in your household—fourteen years for your two daughters and six years for your flocks—and you have changed my wages ten times!
42לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃
42If the God of my father, the God of Abraham and the Fear of Isaac, had not been with me, surely by now you would have sent me away empty-handed. But God has seen my affliction and the toil of my hands, and last night He rendered judgment.”
43ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃
43But Laban answered Jacob, “These daughters are my daughters, these sons are my sons, and these flocks are my flocks! Everything you see is mine! Yet what can I do today about these daughters of mine or the children they have borne?
44ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃
44Come now, let us make a covenant, you and I, and let it serve as a witness between you and me.”
45ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃
45So Jacob picked out a stone and set it up as a pillar,
46ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃
46and he said to his relatives, “Gather some stones.” So they took stones and made a mound, and there by the mound they ate.
47ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃
47Laban called it Jegar-sahadutha, and Jacob called it Galeed.
48ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃
48Then Laban declared, “This mound is a witness between you and me this day.” Therefore the place was called Galeed.
49והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃
49It was also called Mizpah, because Laban said, “May the LORD keep watch between you and me when we are absent from each other.
50אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃
50If you mistreat my daughters or take other wives, although no one is with us, remember that God is a witness between you and me.”
51ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃
51Laban also said to Jacob, “Here is the mound, and here is the pillar I have set up between you and me.
52עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃
52This mound is a witness, and this pillar is a witness, that I will not go past this mound to harm you, and you will not go past this mound and pillar to harm me.
53אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃
53May the God of Abraham and the God of Nahor, the God of their father, judge between us.” So Jacob swore by the Fear of his father Isaac.
54ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃
54Then Jacob offered a sacrifice on the mountain and invited his relatives to eat a meal. And after they had eaten, they spent the night on the mountain.
55וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃
55Early the next morning, Laban got up and kissed his grandchildren and daughters and blessed them. Then he left to return home.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.