אֶסְתֵר

New Testament

מתיוסנט מארקהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָסג'וןמַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַגָּלָטִיִּיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּיםאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַקּוֹלַסִּים1 סלוניס2 סלוניס1 טימותי2 טימותיאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס אֶל־טִיטוֹסאִגֶּרֶת פּוֹלוֹס אֶל־פִּילֵימוֹןאִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִיםאִגֶּרֶת יַעֲקֹבהָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַהָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַהָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַהָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַהָאִגֶּרֶת הַשְּׁלִישִׁית לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַאִגֶּרֶת יְהוּדָהחזוֹן יוֹחָנָן
Chapter 9

אֶסְתֵר

Modern Hebrew Bible
vs Freedom Bible (Thai)
Aa
Text size
Line width
Verse numbers

אֶסְתֵר 9

Modern Hebrew Bible
Freedom Bible (Thai)
1ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃
1เมื่อ​ถึง​วัน​ที่​สิบสาม​ของ​เดือน​ที่​สิบสอง คือ​เดือน​อาดาร์ คำสั่ง​และ​พระราชกฤษฎีกา​ของ​กษัตริย์​ก็​ใกล้​ถึง​เวลา​บังคับ​ใช้ วัน​นั้น​ศัตรู​ของ​ชาวยิว​หวัง​จะ​เอาชนะ​พวก​เขา แต่​เหตุการณ์​กลับ​ตรง​กัน​ข้าม ชาวยิว​เป็น​ฝ่าย​เอาชนะ​ผู้​ที่​เกลียดชัง​ตน
2נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃
2ชาวยิว​รวม​ตัว​กัน​ใน​เมือง​ของ​ตน​ทั่ว​ทุก​มณฑล​ของ​กษัตริย์​อาหสุเอรัส เพื่อ​ทำร้าย​ผู้​ที่​คิด​จะ​ทำร้าย​พวก​เขา ไม่มี​ใคร​ต้านทาน​ได้ เพราะ​ผู้​คน​ทั้งหมด​ต่าง​หวาดกลัว​ชาวยิว
3וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃
3เจ้านาย​แห่ง​มณฑล​ต่าง ๆ ผู้ปกครอง​ท้องถิ่น ผู้ว่าราชการ และ​ผู้​ดูแล​กิจการ​ของ​กษัตริย์​ต่าง​ช่วย​ชาวยิว เพราะ​พวก​เขา​หวาดกลัว​โมรเดคัย
4כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃
4โมรเดคัย​เป็น​ผู้​ยิ่งใหญ่​ใน​ราชสำนัก ชื่อ​เสียง​ของ​เขา​แพร่​ไป​ทั่ว​ทุก​มณฑล และ​เขา​ก็​ยิ่งใหญ่​ขึ้น​เรื่อย ๆ
5ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃
5ชาวยิว​ใช้​ดาบ​ฟัน​ศัตรู​ทั้งหมด ฆ่า​และ​ทำลาย​พวก​เขา และ​ทำ​กับ​ผู้​ที่​เกลียดชัง​ตน​ตาม​ที่​ต้องการ
6ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃
6ที่​ป้อมปราการ​สุสา ชาวยิว​ฆ่า​และ​ทำลาย​ผู้ชาย​ห้าร้อย​คน
7ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃
7พวก​เขา​ฆ่า​ปาร์ชันดาธา ดัลโฟน อัสปาธา
8ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃
8โพราธา อาดัลยา อาริดาธา
9ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃
9ปาร์มัชทา อาริสัย อาริดัย และ​ไวศาธา
10עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃
10บุตรชาย​ทั้ง​สิบ​ของ​ฮามาน บุตร​ของ​ฮัมเมดาธา ศัตรู​ของ​ชาวยิว แต่​พวก​เขา​ไม่​ได้​ปล้น​เอา​ทรัพย์สิน​ไป
11ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃
11ใน​วัน​นั้น มี​การ​รายงาน​จำนวน​ผู้​ถูก​ฆ่า​ใน​ป้อมปราการ​สุสา​ต่อ​กษัตริย์
12ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃
12กษัตริย์​บอก​ราชินี​เอสเธอร์​ว่า “ชาวยิว​ฆ่า​และ​ทำลาย​ผู้ชาย​ห้าร้อย​คน​ใน​ป้อมปราการ​สุสา รวม​ถึง​บุตรชาย​ทั้ง​สิบ​ของ​ฮามาน แล้ว​พวก​เขา​ทำ​อะไร​ไป​บ้าง​ใน​มณฑล​ที่​เหลือ​ของ​เรา! ตอน​นี้​เธอ​วิงวอน​เรื่อง​อะไร? เรา​จะ​ให้​ตาม​คำวิงวอน มี​คำขอ​เพิ่ม​เติม​อะไร? เรา​จะ​ทำให้”
13ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃
13เอสเธอร์​ตอบ​ว่า “หาก​กษัตริย์​เห็น​ชอบ ขอ​ให้​ชาวยิว​ใน​สุสา​ได้​รับ​อนุญาต​ให้​ทำ​ตาม​พระราชกฤษฎีกา​ของ​วัน​นี้​อีก​ใน​วัน​พรุ่งนี้ และ​ให้​แขวน​บุตรชาย​ทั้ง​สิบ​ของ​ฮามาน​บน​ตะแลงแกง”
14ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃
14กษัตริย์​สั่ง​ให้​ทำ​ตาม​นั้น จึง​มี​การ​ประกาศ​พระราชกฤษฎีกา​ใน​สุสา และ​พวก​เขา​แขวน​บุตรชาย​ทั้ง​สิบ​ของ​ฮามาน
15ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃
15ชาวยิว​ใน​สุสา​รวม​ตัว​กัน​อีก​ใน​วัน​ที่​สิบสี่​ของ​เดือน​อาดาร์ และ​ฆ่า​ผู้ชาย​สามร้อย​คน​ใน​สุสา แต่​พวก​เขา​ไม่​ได้​ปล้น​เอา​ทรัพย์สิน​ไป
16ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃
16ชาวยิว​คน​อื่น ๆ ที่​อยู่​ใน​มณฑล​ต่าง ๆ ของ​กษัตริย์​รวม​ตัว​กัน​ปกป้อง​ชีวิต​ของ​ตน พ้น​จาก​การ​คุกคาม​ของ​ศัตรู และ​ฆ่า​ผู้​ที่​เกลียดชัง​ตน​เจ็ดหมื่นห้าพัน​คน แต่​พวก​เขา​ไม่​ได้​ปล้น​เอา​ทรัพย์สิน​ไป
17ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃
17เหตุการณ์​นี้​เกิด​ขึ้น​ใน​วัน​ที่​สิบสาม​ของ​เดือน​อาดาร์ ส่วน​วัน​ที่​สิบสี่ พวก​เขา​พัก​และ​จัด​ให้​เป็น​วัน​เลี้ยง​ฉลอง​ด้วย​ความ​ยินดี
18והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃
18แต่​ชาวยิว​ใน​สุสา​รวม​ตัว​กัน​ทั้ง​วัน​ที่​สิบสาม​และ​วัน​ที่​สิบสี่​ของ​เดือน แล้ว​พัก​ใน​วัน​ที่​สิบห้า จัด​ให้​เป็น​วัน​เลี้ยง​ฉลอง​ด้วย​ความ​ยินดี
19על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃
19เพราะ​เหตุ​นี้ ชาวยิว​ตาม​หมู่บ้าน​ที่​อาศัย​ใน​เมือง​ไม่มี​กำแพง​จึง​ถือ​วัน​ที่​สิบสี่​ของ​เดือน​อาดาร์​เป็น​วัน​ยินดี​และ​เลี้ยง​ฉลอง เป็น​วัน​หยุด​และ​วัน​ส่ง​อาหาร​เป็น​ของขวัญ​ให้​กัน
20ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃
20โมรเดคัย​บันทึก​เรื่อง​เหล่า​นี้​และ​ส่ง​จดหมาย​ถึง​ชาวยิว​ทุก​คน​ใน​ทุก​มณฑล​ของ​กษัตริย์​อาหสุเอรัส ทั้ง​ใกล้​และ​ไกล
21לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃
21กำชับ​ให้​พวก​เขา​ถือ​วัน​ที่​สิบสี่​และ​วัน​ที่​สิบห้า​ของ​เดือน​อาดาร์​เป็น​ประจำ​ทุก​ปี
22כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃
22เพราะ​เป็น​วัน​ที่​ชาวยิว​พ้น​จาก​การ​คุกคาม​ของ​ศัตรู และ​เป็น​เดือน​ที่​ความ​ทุกข์​ของ​พวก​เขา​กลับ​กลาย​เป็น​ความ​ยินดี ความ​โศกเศร้า​กลาย​เป็น​วัน​หยุด ให้​ถือ​วัน​เหล่า​นี้​เป็น​วัน​เลี้ยง​ฉลอง​ด้วย​ความ​ยินดี ส่ง​อาหาร​เป็น​ของขวัญ​ให้​กัน และ​ให้​ของขวัญ​แก่​คน​ขัดสน
23וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃
23ชาวยิว​ยอมรับ​ธรรมเนียม​ที่​ตน​เริ่ม​ถือ​ปฏิบัติ ตาม​ที่​โมรเดคัย​เขียน​ถึง​พวก​เขา
24כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃
24เพราะ​ฮามาน บุตร​ของ​ฮัมเมดาธา ชาวอากัก ศัตรู​ของ​ชาวยิว​ทั้งหมด ได้​วางแผน​ทำลาย​ชาวยิว และ​จับ​สลาก​ที่​เรียก​ว่า “ปูร์” เพื่อ​ผลาญ​และ​ทำลาย​พวก​เขา
25ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃
25แต่​เมื่อ​กษัตริย์​รู้​เรื่อง​นี้ พระองค์​ออก​คำสั่ง​เป็น​จดหมาย​ให้​แผน​ชั่วร้าย​ที่​ฮามาน​วาง​ไว้​เล่นงาน​ชาวยิว​กลับ​มา​ตก​แก่​ตัว​เขา​เอง และ​ให้​แขวน​เขา​กับ​บุตรชาย​บน​ตะแลงแกง
26על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃
26พวก​เขา​จึง​เรียก​วัน​เหล่า​นี้​ว่า “ปูริม” ตาม​คำ​ว่า “ปูร์” เพราะ​ข้อความ​ทั้งหมด​ใน​จดหมาย รวม​ทั้ง​สิ่ง​ที่​พวก​เขา​เห็น​เกี่ยว​กับ​เรื่อง​นี้​และ​สิ่ง​ที่​เกิด​กับ​พวก​เขา
27קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃
27ชาวยิว​จึง​กำหนด​เป็น​ข้อ​ปฏิบัติ​ที่​ตนเอง ลูกหลาน และ​ทุก​คน​ที่​เข้า​ร่วม​กับ​พวก​เขา​ต้อง​ถือ​สอง​วัน​นี้​ตาม​ที่​เขียน​ไว้​และ​ตาม​เวลา​ที่​กำหนด​ทุก​ปี​โดย​ไม่​ขาด
28והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃
28ให้​ระลึก​ถึง​และ​ถือ​วัน​เหล่า​นี้​ใน​ทุก​ชั่วอายุคน ทุก​ครอบครัว ทุก​มณฑล และ​ทุก​เมือง วัน​ปูริม​เหล่า​นี้​ต้อง​ไม่​ขาด​หาย​ไป​จาก​ชาวยิว และ​ความ​ทรงจำ​เกี่ยว​กับ​วัน​เหล่า​นี้​ต้อง​ไม่​สูญ​ไป​จาก​ลูกหลาน​ของ​พวก​เขา
29ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃
29ราชินี​เอสเธอร์ บุตรสาว​ของ​อาบีฮาอิล กับ​โมรเดคัย​ชาวยิว เขียน​ด้วย​อำนาจ​เต็ม​เพื่อ​ยืนยัน​จดหมาย​เรื่อง​ปูริม​ฉบับ​ที่​สอง​นี้
30וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃
30เขา​ส่ง​จดหมาย​ถึง​ชาวยิว​ทุก​คน​ใน​หนึ่งร้อยยี่สิบเจ็ด​มณฑล​ของ​อาณาจักร​อาหสุเอรัส ด้วย​ถ้อยคำ​แห่ง​ความ​สงบ​และ​ความจริง
31לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃
31เพื่อ​ยืนยัน​ให้​ถือ​วัน​ปูริม​เหล่า​นี้​ตาม​เวลา​ที่​กำหนด ตาม​ที่​โมรเดคัย​ชาวยิว​และ​ราชินี​เอสเธอร์​สั่ง​ไว้ และ​ตาม​ที่​พวก​เขา​กำหนด​เป็น​หน้าที่​ของ​ตนเอง​และ​ลูกหลาน​ใน​เรื่อง​การ​อด​อาหาร​และ​การ​โศกเศร้า
32ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃
32คำสั่ง​ของ​เอสเธอร์​ยืนยัน​เรื่อง​ปูริม​เหล่า​นี้ และ​มี​การ​บันทึก​ไว้​ใน​หนังสือ

Tip: use the ← and → keys to turn chapters.