אֶסְתֵר 9
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃
1No décimo segundo mês, que é o mês de adar, no décimo terceiro dia do mês, quando a ordem do rei e o seu decreto estavam prestes a ser executados, no dia em que os inimigos dos judeus esperavam dominá-los (mas aconteceu o contrário, pois os judeus dominaram aqueles que os odiavam),
2נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃
2os judeus se reuniram em suas cidades, em todas as províncias do rei Assuero, para pôr as mãos naqueles que queriam fazer-lhes mal. Ninguém podia resistir a eles, porque o medo deles havia caído sobre todos os povos.
3וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃
3Todos os príncipes das províncias, os governadores locais, os governadores e os que cuidavam dos negócios do rei ajudaram os judeus, porque o medo de Mardoqueu havia caído sobre eles.
4כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃
4Pois Mardoqueu era grande na casa do rei, e a sua fama se espalhava por todas as províncias, pois o homem Mardoqueu se tornava cada vez mais poderoso.
5ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃
5Os judeus feriram todos os seus inimigos a golpes de espada, com matança e destruição, e fizeram o que queriam com aqueles que os odiavam.
6ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃
6Na cidadela de Susã, os judeus mataram e destruíram quinhentos homens.
7ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃
7Eles mataram Parsandata, Dalfom, Aspata,
8ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃
8Porata, Adália, Aridata,
9ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃
9Parmasta, Arisai, Aridai e Vaizata,
10עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃
10os dez filhos de Hamã, filho de Hamedata, o inimigo dos judeus; mas não puseram as mãos nos despojos.
11ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃
11Naquele dia, o número dos que foram mortos na cidadela de Susã foi levado à presença do rei.
12ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃
12O rei disse à rainha Ester: “Os judeus mataram e destruíram quinhentos homens na cidadela de Susã, incluindo os dez filhos de Hamã; o que então eles terão feito no resto das províncias do rei! Agora, qual é a sua petição? Ela lhe será concedida. Qual é o seu próximo pedido? Ele será atendido.”
13ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃
13Então Ester disse: “Se for do agrado do rei, que seja concedido aos judeus que estão em Susã que façam também amanhã segundo o decreto de hoje, e que os dez filhos de Hamã sejam enforcados na forca.”
14ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃
14O rei ordenou que isso fosse feito. Um decreto foi publicado em Susã; e eles enforcaram os dez filhos de Hamã.
15ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃
15Os judeus que estavam em Susã se reuniram também no décimo quarto dia do mês de adar, e mataram trezentos homens em Susã; mas não puseram as mãos nos despojos.
16ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃
16Os outros judeus que estavam nas províncias do rei se reuniram, defenderam as suas vidas, tiveram descanso dos seus inimigos e mataram setenta e cinco mil daqueles que os odiavam; mas não puseram as mãos nos despojos.
17ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃
17Isso foi feito no décimo terceiro dia do mês de adar; e no décimo quarto dia desse mês eles descansaram e o tornaram um dia de banquete e alegria.
18והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃
18Mas os judeus que estavam em Susã se reuniram no décimo terceiro e no décimo quarto dias do mês; e no décimo quinto dia desse mês, eles descansaram, e o tornaram um dia de banquete e alegria.
19על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃
19Portanto, os judeus das aldeias, que vivem nas cidades sem muros, fazem do décimo quarto dia do mês de adar um dia de alegria e banquete, um dia de festa, e um dia de enviar presentes de comida uns aos outros.
20ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃
20Mardoqueu escreveu essas coisas e enviou cartas a todos os judeus que estavam em todas as províncias do rei Assuero, tanto perto quanto longe,
21לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃
21para lhes ordenar que guardassem o décimo quarto e o décimo quinto dias do mês de adar, anualmente,
22כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃
22como os dias em que os judeus tiveram descanso dos seus inimigos, e o mês que se transformou para eles de tristeza em alegria, e de luto em um dia de festa; que eles os fizessem dias de banquete e alegria, e de enviar presentes de comida uns aos outros, e dádivas aos necessitados.
23וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃
23Os judeus aceitaram o costume que haviam começado, conforme Mardoqueu lhes havia escrito,
24כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃
24porque Hamã, filho de Hamedata, o agagita, o inimigo de todos os judeus, havia tramado contra os judeus para destruí-los, e havia lançado o “Pur”, isto é, a sorte, para consumi-los e destruí-los;
25ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃
25mas quando isso chegou ao conhecimento do rei, ele ordenou por cartas que o plano perverso, que ele havia planejado contra os judeus, recaísse sobre a sua própria cabeça, e que ele e os seus filhos fossem enforcados na forca.
26על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃
26Portanto, eles chamaram esses dias de “Purim”, da palavra “Pur”. Portanto, por causa de todas as palavras desta carta, e daquilo que eles tinham visto a respeito desse assunto, e daquilo que lhes havia acontecido,
27קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃
27os judeus estabeleceram e impuseram a si mesmos, aos seus descendentes e a todos aqueles que se juntassem a eles, para que não deixassem de guardar esses dois dias, de acordo com o que estava escrito e de acordo com o seu tempo determinado, todos os anos;
28והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃
28e que esses dias fossem lembrados e guardados por todas as gerações, todas as famílias, todas as províncias e todas as cidades; e que esses dias de Purim não deixassem de ser celebrados entre os judeus, nem a sua memória perecesse entre os seus descendentes.
29ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃
29Então a rainha Ester, filha de Abiail, e o judeu Mardoqueu escreveram com toda a autoridade para confirmar esta segunda carta de Purim.
30וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃
30Ele enviou cartas a todos os judeus nas cento e vinte e sete províncias do reino de Assuero com palavras de paz e verdade,
31לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃
31para confirmar esses dias de Purim em seus tempos determinados, conforme o judeu Mardoqueu e a rainha Ester haviam decretado, e conforme eles haviam imposto a si mesmos e aos seus descendentes na questão dos jejuns e do seu pranto.
32ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃
32A ordem de Ester confirmou essas questões de Purim; e isso foi escrito no livro.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.