Isaiah 14
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Her time is near at hand, and her days shall not be prolonged. For the Lord will have mercy on Jacob, and will yet choose out of Israel, and will make them rest upon their own ground: and the stranger shall be joined with them, and shall adhere to the house of Jacob.
1כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃
2And the people shall take them, and bring them into their place: and the house of Israel shall possess them in the land of the Lord for servants and handmaids: and they shall make them captives that had taken them, and shall subdue their oppressors.
2ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃
3And it shall come to pass in that day, that when God shall give thee rest from thy labour, and from thy vexation, and from the hard bondage, wherewith thou didst serve before,
3והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃
4Thou shalt take up this parable against the king of Babylon, and shalt say: How is the oppressor come to nothing, the tribute hath ceased?
4ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃
5The Lord hath broken the staff of the wicked, the rod of the rulers,
5שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃
6That struck the people in wrath with an incurable wound, that brought nations under in fury, that persecuted in a cruel manner.
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
7The whole earth is quiet and still, it is glad and hath rejoiced.
7נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃
8The fir trees also have rejoiced over thee, and the cedars of Libanus, saying: Since thou hast slept, there hath none come up to cut us down.
8גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃
9Hell below was in an uproar to meet thee at thy coming, it stirred up the giants for thee. All the princes of the earth are risen up from their thrones, all the princes of nations.
9שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
10All shall answer, and say to thee: Thou also art wounded as well as we, thou art become like unto us.
10כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃
11Thy pride is brought down to hell, thy carcass is fallen down: under thee shall the moth be strewed, and worms shall be thy covering.
11הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
12How art thou fallen from heaven, O Lucifer, who didst rise in the morning? how art thou fallen to the earth, that didst wound the nations?
12איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃
13And thou saidst in thy heart: I will ascend into heaven, I will exalt my throne above the stars of God, I will sit in the mountain of the covenant, in the sides of the north.
13ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃
14I will ascend above the height of the clouds, I will be like the most High.
14אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃
15But yet thou shalt be brought down to hell, into the depth of the pit.
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
16They that shall see thee, shall turn toward thee, and behold thee. Is this the man that troubled the earth, that shook kingdoms,
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
17That made the world a wilderness, and destroyed the cities thereof, that opened not the prison to his prisoners?
17שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃
18All the kings of the nations have all of them slept in glory, every one in his own house.
18כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃
19But thou art cast out of thy grave, as an unprofitable branch defiled, and wrapped up among them that were slain by the sword, and art gone down to the bottom of the pit, as a rotten carcass.
19ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃
20Thou shalt not keep company with them, even in burial: for thou hast destroyed thy land, thou hast slain thy people: the seed of the wicked shall not be named for ever.
20לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃
21Prepare his children for slaughter for the iniquity of their fathers: they shall not rise up, nor inherit the land, nor fill the face of the world with cities.
21הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃
22And I will rise up against them, saith the Lord of hosts: and I will destroy the name of Babylon, and the remains, and the bud, and the offspring, saith the Lord.
22וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃
23And I will make it a possession for the ericius and pools of waters, and I will sweep it and wear it out with a besom, saith the Lord of hosts.
23ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃
24The Lord of hosts hath sworn, saying: Surely as I have thought, so shall it be: and as I have purposed,
24נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃
25So shall it fall out: That I will destroy the Assyrian in my land, and upon my mountains tread him under foot: and his yoke shall be taken away from them, and his burden shall be taken off their shoulder.
25לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃
26This is the counsel, that I have purposed upon all the earth, and this is the hand that is stretched out upon all nations.
26זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃
27For the Lord of hosts hath decreed, and who can disannul it? and his hand is stretched out: and who shall turn it away?
27כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃
28In the year that king Achaz died, was this burden:
28בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃
29Rejoice not thou, whole Philistia, that the rod of him that struck thee is broken in pieces: for out of the root of the serpent shall come forth a basilisk, and his seed shall swallow the bird.
29אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃
30And the firstborn of the poor shall be fed, and the poor shall rest with confidence: and I will make thy root perish with famine, and I will kill thy remnant.
30ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃
31Howl, O gate; cry, O city: all Philistia is thrown down: for a smoke shall come from the north, and there is none that shall escape his troop.
31הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃
32And what shall be answered to the messengers of the nations? That the Lord hath founded Sion, and the poor of his people shall hope in him.
32ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.