Isaiah 10
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Woe to them that make wicked laws: and when they write, write injustice:
1הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃
2To oppress the poor in judgment, and do violence to the cause of the humble of my people: that widows might be their prey, and that they might rob the fatherless.
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
3What will you do in the day of visitation, and of the calamity which cometh from afar? to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory?
3ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃
4That you be not bowed down under the bond, and fall with the slain? In all these things his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
4בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃
5Woe to the Assyrian, he is the rod and the staff of my anger, and my indignation is in their hands.
5הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃
6I will send him to a deceitful nation, and I will give him a charge against the people of my wrath, to take away the spoils, and to lay hold on the prey, and to tread them down like the mire of the streets.
6בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃
7But he shall not take it so, and his heart shall not think so: but his heart shall be set to destroy, and to cut off nations not a few.
7והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
8For he shall say:
8כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃
9Are not my princes as so many kings? is not Calano as Charcamis: and Emath as Arphad? is not Samaria as Damascus?
9הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃
10As my hand hath found the kingdoms of the idol, so also their idols of Jerusalem, and of Samaria.
10כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃
11Shall I not, as I have done to Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?
11הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃
12And it shall come to pass, that when the Lord shall have performed all his works in mount Sion, and in Jerusalem, I will visit the fruit of the proud heart of the king of Assyria, and the glory of the haughtiness of his eyes.
12והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃
13For he hath said: By the strength of my own hand I have done it, and by my own wisdom I have understood: and I have removed the bounds of the people, and have taken the spoils of the princes, and as a mighty man hath pulled down them that sat on high.
13כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃
14And my hand hath found the strength of the people as a nest; and as eggs are gathered, that are left, so have I gathered all the earth: and there was none that moved the wing, or opened the mouth, or made the least noise.
14ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
15Shall the axe boast itself against him that cutteth with it? or shall the saw exalt itself against him by whom it is drawn? as if a rod should lift itself up against him that lifteth it up, and a staff exalt itself, which is but wood.
15היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
16Therefore the sovereign Lord, the Lord of hosts, shall send leanness among his fat ones: and under his glory shall be kindled a burning, as it were the burning of a fire.
16לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃
17And the light of Israel shall be as a fire, and the Holy One thereof as a flame: and his thorns and his briers shall be set on fire, and shall be devoured in one day.
17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
18And the glory of his forest, and of his beautiful hill, shall be consumed from the soul even to the flesh, and he shall run away through fear.
18וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃
19And they that remain of the trees of his forest shall be so few, that they shall easily be numbered, and a child shall write them down.
19ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃
20And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that shall escape of the house of Jacob, shall lean no more upon him that striketh them: but they shall lean upon the Lord the Holy One of Israel, in truth.
20והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃
21The remnant shall be converted, the remnant, I say, of Jacob, to the mighty God.
21שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃
22For if thy people, O Israel, shall be as the sand of the sea, a remnant of them shall be converted, the consumption abridged shall overflow with justice.
22כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
23For the Lord God of hosts shall make a consumption, and an abridgment in the midst of all the land.
23כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃
24Therefore, thus saith the Lord the God of hosts: O my people that dwellest in Sion, be not afraid of the Assyrian: he shall strike thee with his rod, and he shall lift up his staff over thee in the way of Egypt.
24לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃
25For yet a little and a very little while, and my indignation shall cease, and my wrath shall be upon their wickedness.
25כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃
26And the Lord of hosts shall raise up a scourge against him, according to the slaughter of Madian in the rock of Oreb, and his rod over the sea, and he shall lift it up in the way of Egypt.
26ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃
27And it shall come to pass in that day, that his burden shall be taken away from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall putrify at the presence of the oil.
27והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃
28He shall come into Aiath, he shall pass into Magron: at Machmas he shall lay up his carriages.
28בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃
29They have passed in haste, Gaba is our lodging: Rama was astonished, Gabaath of Saul fled away.
29עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃
30Lift up thy voice, O daughter of Gallim, attend, O Laisa, poor Anathoth.
30צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃
31Medemena is removed: ye inhabitants of Gabim, take courage.
31נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃
32It is yet day enough, to remain in Nobe: he shall shake his hand against the mountain of the daughter of Sion, the hill of Jerusalem.
32עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃
33Behold the sovereign Lord of hosts shall break the earthen vessel with terror, and the tall of stature shall be cut down, and the lofty shall be humbled.
33הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃
34And the thickets of the forest shall be cut down with iron, and Libanus with its high ones shall fall.
34ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.