Hebrews 6
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Wherefore leaving the word of the beginning of Christ, let us go on to things more perfect, not laying again the foundation of penance from dead works, and of faith towards God,
1על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃
2Of the doctrine of baptisms, and imposition of hands, and of the resurrection of the dead, and of eternal judgment.
2ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃
3And this will we do, if God permit.
3ואת זאת נעשה אם יתן האל׃
4For it is impossible for those who were once illuminated, have tasted also the heavenly gift, and were made partakers of the Holy Ghost,
4כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃
5Have moreover tasted the good word of God, and the powers of the world to come,
5וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃
6And are fallen away: to be renewed again to penance, crucifying again to themselves the Son of God, and making him a mockery.
6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
7For the earth that drinketh in the rain which cometh often upon it, and bringeth forth herbs meet for them by whom it is tilled, receiveth blessing from God.
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
8But that which bringeth forth thorns and briers, is reprobate, and very near unto a curse, whose end is to be burnt.
8ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
9But, my dearly beloved, we trust better things of you, and nearer to salvation; though we speak thus.
9אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃
10For God is not unjust, that he should forget your work, and the love which you have shewn in his name, you who have ministered, and do minister to the saints.
10כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃
11And we desire that every one of you shew forth the same carefulness to the accomplishing of hope unto the end:
11אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃
12That you become not slothful, but followers of them, who through faith and patience shall inherit the promises.
12שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃
13For God making promise to Abraham, because he had no one greater by whom he might swear, swore by himself,
13כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃
14Saying: Unless blessing I shall bless thee, and multiplying I shall multiply thee.
14ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃
15And so patiently enduring he obtained the promise.
15ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃
16For men swear by one greater than themselves: and an oath for confirmation is the end of all their controversy.
16בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃
17Wherein God, meaning more abundantly to shew to the heirs of the promise the immutability of his counsel, interposed an oath:
17על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃
18That by two immutable things, in which it is impossible for God to lie, we may have the strongest comfort, who have fled for refuge to hold fast the hope set before us.
18למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃
19Which we have as an anchor of the soul, sure and firm, and which entereth in even within the veil;
19אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃
20Where the forerunner Jesus is entered for us, made a high priest for ever according to the order of Melchisedech.
20אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.