Hebrews 6
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Therefore let us leave the elementary teachings about Christ and go on to maturity, not laying again the foundation of repentance from dead works, and of faith in God,
1על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃
2instruction about baptisms, the laying on of hands, the resurrection of the dead, and eternal judgment.
2ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃
3And this we will do, if God permits.
3ואת זאת נעשה אם יתן האל׃
4It is impossible for those who have once been enlightened, who have tasted the heavenly gift, who have shared in the Holy Spirit,
4כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃
5who have tasted the goodness of the word of God and the powers of the coming age—
5וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃
6and then have fallen away—to be restored to repentance, because they themselves are crucifying the Son of God all over again and subjecting Him to open shame.
6נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃
7For land that drinks in the rain often falling on it and that produces a crop useful to those for whom it is tended receives the blessing of God.
7כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃
8But land that produces thorns and thistles is worthless, and its curse is imminent. In the end it will be burned.
8ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃
9Even though we speak like this, beloved, we are convinced of better things in your case—things that accompany salvation.
9אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃
10For God is not unjust. He will not forget your work and the love you have shown for His name as you have ministered to the saints and continue to do so.
10כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃
11We want each of you to show this same diligence to the very end, in order to make your hope sure.
11אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃
12Then you will not be sluggish, but will imitate those who through faith and patience inherit what has been promised.
12שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃
13When God made His promise to Abraham, since He had no one greater to swear by, He swore by Himself,
13כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃
14saying, “I will surely bless you and multiply your descendants.”
14ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃
15And so Abraham, after waiting patiently, obtained the promise.
15ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃
16Men swear by someone greater than themselves, and their oath serves as a confirmation to end all argument.
16בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃
17So when God wanted to make the unchanging nature of His purpose very clear to the heirs of the promise, He guaranteed it with an oath.
17על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃
18Thus by two unchangeable things in which it is impossible for God to lie, we who have fled to take hold of the hope set before us may be strongly encouraged.
18למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃
19We have this hope as an anchor for the soul, firm and secure. It enters the inner sanctuary behind the curtain,
19אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃
20where Jesus our forerunner has entered on our behalf. He has become a high priest forever in the order of Melchizedek.
20אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.