Ezequiel 9
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Então ele gritou aos meus ouvidos com grande voz, dizendo: “Façam com que os encarregados da cidade se aproximem, cada homem com a sua arma de destruição na mão.”
1ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃
2Eis que seis homens vieram do caminho da porta superior, que fica para o norte, cada homem com a sua arma de extermínio na mão. Um homem no meio deles estava vestido de linho, com um tinteiro de escrivão ao seu lado. Eles entraram e ficaram ao lado do altar de bronze.
2והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃
3A glória do Deus de Israel subiu do querubim, sobre o qual estava, para a soleira do templo; e ele chamou o homem vestido de linho, que tinha o tinteiro de escrivão ao seu lado.
3וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃
4O SENHOR disse a ele: “Passe pelo meio da cidade, pelo meio de Jerusalém, e coloque uma marca na testa dos homens que suspiram e que choram por causa de todas as abominações que se cometem no meio dela.”
4ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה׃
5Aos outros ele disse, de modo que eu ouvisse: “Passem pela cidade atrás dele, e ataquem. Não deixem que os seus olhos poupem ninguém, nem tenham piedade.
5ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על תחס עיניכם ואל תחמלו׃
6Matem totalmente os velhos, os jovens, as virgens, as crianças e as mulheres; mas não se aproximem de ninguém que tenha a marca. Comecem pelo meu santuário.” Então eles começaram pelos anciãos que estavam diante do templo.
6זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃
7Ele lhes disse: “Profanem o templo, e encham os pátios com os mortos. Saiam!” Eles saíram, e feriram as pessoas na cidade.
7ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃
8Enquanto eles matavam, e eu fiquei sozinho, caí com o rosto em terra, clamei e disse: “Ah, Senhor DEUS! O Senhor destruirá todo o remanescente de Israel ao derramar a sua ira sobre Jerusalém?”
8ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם׃
9Então ele me disse: “A iniquidade da casa de Israel e de Judá é extremamente grande, a terra está cheia de sangue, e a cidade cheia de perversão; pois eles dizem: ‘O SENHOR abandonou a terra, e o SENHOR não vê.’
9ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃
10Quanto a mim, os meus olhos não pouparão ninguém, nem terei piedade, mas farei recair a conduta deles sobre a sua própria cabeça.”
10וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃
11Eis que o homem vestido de linho, que tinha o tinteiro ao seu lado, trouxe o relatório, dizendo: “Fiz conforme o Senhor me ordenou.”
11והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.