2 Crônicas 20
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Depois disso, os filhos de Moabe, os filhos de Amom, e com eles alguns dos amonitas, vieram contra Josafá para a batalha.
1ויהי אחריכן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה׃
2Então vieram alguns que avisaram a Josafá, dizendo: “Uma grande multidão vem contra você de além do mar, da Síria. Eis que eles estão em Hazazom-Tamar” (que é En-Gedi).
2ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי׃
3Josafá ficou alarmado e decidiu buscar ao SENHOR. Ele proclamou um jejum em todo o Judá.
3וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה׃
4Judá se reuniu para buscar a ajuda do SENHOR. Eles vieram de todas as cidades de Judá para buscar ao SENHOR.
4ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה׃
5Josafá se pôs em pé na assembleia de Judá e de Jerusalém, na casa do SENHOR, diante do pátio novo;
5ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה׃
6e disse: “Ó SENHOR, Deus de nossos pais, não és tu Deus nos céus? Não és tu o governante sobre todos os reinos das nações? Na tua mão há força e poder, de modo que ninguém é capaz de te resistir.
6ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב׃
7Não expulsaste tu, nosso Deus, os habitantes desta terra de diante do teu povo Israel, e a deste à descendência de Abraão, teu amigo, para sempre?
7הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם׃
8Eles habitaram nela, e nela construíram um santuário para o teu nome, dizendo:
8וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר׃
9‘Se algum mal vier sobre nós — a espada, o juízo, a peste ou a fome — nós nos colocaremos diante desta casa, e diante de ti (pois o teu nome está nesta casa), e clamaremos a ti em nossa aflição, e tu ouvirás e salvarás.’
9אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע׃
10Agora, eis aqui os filhos de Amom e de Moabe e do monte Seir, os quais não permitiste que Israel invadisse quando saíram da terra do Egito, mas eles se desviaram deles, e não os destruíram;
10ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃
11eis como eles nos retribuem, vindo para nos expulsar da tua propriedade, que nos deste por herança.
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
12Nosso Deus, tu não os julgarás? Pois não temos força contra esta grande multidão que vem contra nós. Não sabemos o que fazer, mas os nossos olhos estão postos em ti.”
12אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׃
13Todo o Judá estava em pé diante do SENHOR, com as suas crianças, as suas esposas e os seus filhos.
13וכל יהודה עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם׃
14Então o Espírito do SENHOR veio sobre Jaaziel, filho de Zacarias, filho de Benaia, filho de Jeiel, filho de Matanias, levita, dos filhos de Asafe, no meio da assembleia;
14ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל׃
15e ele disse: “Escutem, todo o Judá, e vocês, habitantes de Jerusalém, e você, Rei Josafá. Assim lhes diz o SENHOR: ‘Não tenham medo, nem fiquem desanimados por causa desta grande multidão; pois a batalha não é de vocês, mas de Deus.
15ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃
16Amanhã, desçam contra eles. Eis que eles estão subindo pela ladeira de Ziz. Vocês os encontrarão no fim do vale, diante do deserto de Jeruel.
16מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל׃
17Vocês não precisarão lutar nesta batalha. Posicionem-se, fiquem parados, e vejam a salvação do SENHOR com vocês, ó Judá e Jerusalém. Não tenham medo, nem fiquem desanimados. Saiam contra eles amanhã, pois o SENHOR está com vocês.’”
17לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם׃
18Josafá inclinou a cabeça com o rosto em terra; e todo o Judá e os habitantes de Jerusalém prostraram-se diante do SENHOR, adorando ao SENHOR.
18ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה׃
19Os levitas, dos filhos dos coatitas e dos filhos dos coraítas, levantaram-se para louvar ao SENHOR, o Deus de Israel, com uma voz extremamente alta.
19ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה׃
20Eles se levantaram de manhã cedo e saíram para o deserto de Tecoa. Ao saírem, Josafá se pôs em pé e disse: “Escutem-me, Judá e vocês, habitantes de Jerusalém! Creiam no SENHOR, seu Deus, e vocês estarão seguros! Creiam nos seus profetas, e vocês prosperarão.”
20וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו׃
21Depois de se aconselhar com o povo, ele nomeou aqueles que deveriam cantar ao SENHOR e louvá-lo com trajes santos, enquanto saíam à frente do exército, e dizer: “Deem graças ao SENHOR, pois a sua misericórdia dura para sempre.”
21ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו׃
22Quando começaram a cantar e a louvar, o SENHOR preparou emboscadas contra os filhos de Amom, de Moabe e do monte Seir, que tinham vindo contra Judá; e eles foram derrotados.
22ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו׃
23Pois os filhos de Amom e de Moabe se levantaram contra os habitantes do monte Seir para matá-los e destruí-los completamente. Quando acabaram com os habitantes de Seir, todos ajudaram a destruir uns aos outros.
23ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית׃
24Quando Judá chegou ao lugar que tem vista para o deserto, eles olharam para a multidão; e eis que eram cadáveres caídos por terra, e não houve quem escapasse.
24ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה׃
25Quando Josafá e o seu povo vieram para tomar os seus despojos, encontraram entre eles em abundância tanto riquezas quanto cadáveres com joias preciosas, que eles tomaram para si, mais do que podiam carregar. Eles levaram três dias recolhendo os despojos, de tanto que havia.
25ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל כי רב הוא׃
26No quarto dia, eles se reuniram no Vale de Beraca, pois ali eles abençoaram ao SENHOR. Por isso o nome daquele lugar foi chamado “Vale de Beraca” até o dia de hoje.
26וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה עד היום׃
27Então eles voltaram, todos os homens de Judá e de Jerusalém, com Josafá à frente deles, para retornarem a Jerusalém com alegria; pois o SENHOR os fizera se alegrar sobre os seus inimigos.
27וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם׃
28Eles chegaram a Jerusalém com instrumentos de cordas, harpas e trombetas, indo para a casa do SENHOR.
28ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל בית יהוה׃
29O temor de Deus veio sobre todos os reinos daquelas terras, quando ouviram que o SENHOR havia lutado contra os inimigos de Israel.
29ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל׃
30Assim, o reino de Josafá ficou em paz, pois o seu Deus lhe deu descanso por todos os lados.
30ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב׃
31Assim Josafá reinou sobre Judá. Ele tinha trinta e cinco anos de idade quando começou a reinar. Ele reinou vinte e cinco anos em Jerusalém. O nome de sua mãe era Azuba, filha de Silí.
31וימלך יהושפט על יהודה בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי׃
32Ele andou no caminho de Asa, seu pai, e não se desviou dele, fazendo o que era reto aos olhos do SENHOR.
32וילך בדרך אביו אסא ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה׃
33Contudo, os altos não foram removidos, e o povo ainda não havia firmado o seu coração no Deus de seus pais.
33אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם׃
34Ora, o restante dos atos de Josafá, dos primeiros aos últimos, eis que estão escritos na história de Jeú, filho de Hanani, que está incluída no livro dos reis de Israel.
34ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל׃
35Depois disso, Josafá, rei de Judá, aliou-se a Acazias, rei de Israel. Este agiu com muita impiedade.
35ואחריכן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות׃
36Ele se aliou a ele para construir navios que fossem a Társis. Eles construíram os navios em Eziom-Geber.
36ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר׃
37Então Eliezer, filho de Dodavaú, de Maressa, profetizou contra Josafá, dizendo: “Por você ter se aliado a Acazias, o SENHOR destruiu as suas obras.” Os navios naufragaram, de modo que não puderam ir a Társis.
37ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.