Jeremiah 31
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1At that time, saith the LORD, will I be the God of all the families of Israel, and they shall be My people.
1בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃
2Thus saith the LORD: The people that were left of the sword have found grace in the wilderness, even Israel, when I go to cause him to rest.
2כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃
3'From afar the LORD appeared unto me.' 'Yea, I have loved thee with an everlasting love; therefore with affection have I drawn thee.
3מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׃
4Again will I build thee, and thou shalt be built, O virgin of Israel; again shalt thou be adorned with thy tabrets, and shalt go forth in the dances of them that make merry.
4עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃
5Again shalt thou plant vineyards upon the mountains of Samaria; the planters shall plant, and shall have the use thereof.
5עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃
6For there shall be a day, that the watchmen shall call upon the mount Ephraim: arise ye, and let us go up to Zion, unto the LORD our God.'
6כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃
7For thus saith the LORD: Sing with gladness for Jacob, and shout at the head of the nations; announce ye, praise ye, and say: 'O LORD, save Thy people, The remnant of Israel.'
7כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃
8Behold, I will bring them from the north country, and gather them from the uttermost parts of the earth, and with them the blind and the lame, the woman with child and her that travaileth with child together; a great company shall they return hither.
8הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃
9They shall come with weeping, and with supplications will I lead them; I will cause them to walk by rivers of waters, in a straight way wherein they shall not stumble; for I am become a father to Israel, and Ephraim is My first-born.
9בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃
10Hear the word of the LORD, O ye nations, and declare it in the isles afar off, and say: 'He that scattered Israel doth gather him, and keep him, as a shepherd doth his flock.'
10שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃
11For the LORD hath ransomed Jacob, and He redeemeth him from the hand of him that is stronger than he.
11כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃
12And they shall come and sing in the height of Zion, and shall flow unto the goodness of the LORD, to the corn, and to the wine, and to the oil, and to the young of the flock and of the herd; and their soul shall be as a watered garden, and they shall not pine any more at all.
12ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃
13Then shall the virgin rejoice in the dance, and the young men and the old together; for I will turn their mourning into joy, and will comfort them, and make them rejoice from their sorrow.
13אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃
14And I will satiate the soul of the priests with fatness, and My people shall be satisfied with My goodness, saith the LORD.
14ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה׃
15Thus saith the LORD: A voice is heard in Ramah, lamentation, and bitter weeping, Rachel weeping for her children; she refuseth to be comforted for her children, because they are not.
15כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃
16Thus saith the LORD: Refrain thy voice from weeping, and thine eyes from tears; for thy work shall be rewarded, saith the LORD; and they shall come back from the land of the enemy.
16כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃
17And there is hope for thy future, saith the LORD; and thy children shall return to their own border.
17ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם׃
18I have surely heard Ephraim bemoaning himself: 'Thou hast chastised me, and I was chastised, as a calf untrained; turn thou me, and I shall be turned, for Thou art the LORD my God.
18שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃
19Surely after that I was turned, I repented, and after that I was instructed, I smote upon my thigh; I was ashamed, yea, even confounded, because I did bear the reproach of my youth.'
19כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃
20Is Ephraim a darling son unto Me? Is he a child that is dandled? For as often as I speak of him, I do earnestly remember him still; Therefore My heart yearneth for him, I will surely have compassion upon him, saith the LORD.
20הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃
21Set thee up waymarks, make thee guide-posts; set thy heart toward the high-way, even the way by which thou wentest; Return, O virgin of Israel, return to these thy cities.
21הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃
22How long wilt thou turn away coyly, O thou backsliding daughter? For the LORD hath created a new thing in the earth: a woman shall court a man.
22עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃
23Thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Yet again shall they use this speech in the land of Judah and in the cities thereof, when I shall turn their captivity: 'The LORD bless thee, O habitation of righteousness, O mountain of holiness.'
23כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש׃
24And Judah and all the cities thereof shall dwell therein together: the husbandmen, and they that go forth with flocks.
24וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃
25For I have satiated the weary soul, and every pining soul have I replenished.
25כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃
26Upon this I awaked, and beheld; and my sleep was sweet unto me.
26על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃
27Behold, the days come, saith the LORD, that I will sow the house of Israel and the house of Judah with the seed of man, and with the seed of beast.
27הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃
28And it shall come to pass, that like as I have watched over them to pluck up and to break down, and to overthrow and to destroy, and to afflict; so will I watch over them to build and to plant, saith the LORD.
28והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃
29In those days they shall say no more: 'The fathers have eaten sour grapes, and the children's teeth are set on edge.'
29בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃
30But every one shall die for his own iniquity; every man that eateth the sour grapes, his teeth shall be set on edge.
30כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃
31Behold, the days come, saith the LORD, that I will make a new covenant with the house of Israel, and with the house of Judah;
31הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃
32not according to the covenant that I made with their fathers in the day that I took them by the hand to bring them out of the land of Egypt; forasmuch as they broke My covenant, although I was a lord over them, saith the LORD.
32לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה׃
33But this is the covenant that I will make with the house of Israel after those days, saith the LORD, I will put My law in their inward parts, and in their heart will I write it; and I will be their God, and they shall be My people;
33כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃
34and they shall teach no more every man his neighbour, and every man his brother, saying: 'Know the LORD'; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, saith the LORD; for I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more.
34ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃
35Thus saith the LORD, Who giveth the sun for a light by day, and the ordinances of the moon and of the stars for a light by night, who stirreth up the sea, that the waves thereof roar, the LORD of hosts is His name:
35כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃
36If these ordinances depart from before Me, saith the LORD, then the seed of Israel also shall cease from being a nation before Me for ever.
36אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃
37Thus saith the LORD: If heaven above can be measured, and the foundations of the earth searched out beneath, then will I also cast off all the seed of Israel for all that they have done, saith the LORD.
37כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה׃
38Behold, the days come, saith the LORD, that the city shall be built to the LORD from the tower of Hananel unto the gate of the corner.
38הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃
39And the measuring line shall yet go out straight forward unto the hill Gareb, and shall turn about unto Goah.
39ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃
40And the whole valley of the dead bodies, and of the ashes, and all the fields unto the brook Kidron, unto the corner of the horse gate toward the east, shall be holy unto the LORD; it shall not be plucked up, nor thrown down any more for ever.
40וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.