Jeremiah 16
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1The word of the LORD came also unto me, saying:
1ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
2Thou shalt not take thee a wife, neither shalt thou have sons or daughters in this place.
2לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃
3For thus saith the LORD concerning the sons and concerning the daughters that are born in this place, and concerning their mothers that bore them, and concerning their fathers that begot them in this land:
3כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃
4They shall die of grievous deaths; they shall not be lamented, neither shall they be buried, they shall be as dung upon the face of the ground; and they shall be consumed by the sword, and by famine; and their carcasses shall be meat for the fowls of heaven, and for the beasts of the earth.
4ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃
5For thus saith the LORD: Enter not into the house of mourning, neither go to lament, neither bemoan them; for I have taken away My peace from this people, saith the LORD, even mercy and compassion.
5כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃
6Both the great and the small shall die in this land; they shall not be buried; neither shall men lament for them, nor cut themselves, nor make themselves bald for them;
6ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃
7neither shall men break bread for them in mourning, to comfort them for the dead; neither shall men give them the cup of consolation to drink for their father or for their mother.
7ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃
8And thou shalt not go into the house of feasting to sit with them, to eat and to drink.
8ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃
9For thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: Behold, I will cause to cease out of this place, before your eyes and in your days, the voice of mirth and the voice of gladness, the voice of the bridegroom and the voice of the bride.
9כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃
10And it shall come to pass, when thou shalt tell this people all these words, and they shall say unto thee: 'Wherefore hath the LORD pronounced all this great evil against us? or what is our iniquity? or what is our sin that we have committed against the LORD our God?'
10והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃
11then shalt thou say unto them: 'Because your fathers have forsaken Me, saith the LORD, and have walked after other gods, and have served them, and have worshipped them, and have forsaken Me, and have not kept My law;
11ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו׃
12and ye have done worse than your fathers; for, behold, ye walk every one after the stubbornness of his evil heart, so that ye hearken not unto Me;
12ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃
13therefore will I cast you out of this land into a land that ye have not known, neither ye nor your fathers; and there shall ye serve other gods day and night; forasmuch as I will show you no favour.'
13והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה׃
14Therefore, behold, the days come, saith the LORD, that it shall no more be said: 'As the LORD liveth, that brought up the children of Israel out of the land of Egypt,'
14לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃
15but: 'As the LORD liveth, that brought up the children of Israel from the land of the north, and from all the countries whither He had driven them'; and I will bring them back into their land that I gave unto their fathers.
15כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם׃
16Behold, I will send for many fishers, saith the LORD, and they shall fish them; and afterward I will send for many hunters, and they shall hunt them from every mountain, and from every hill, and out of the clefts of the rocks.
16הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים׃
17For Mine eyes are upon all their ways, they are not hid from My face; Neither is their iniquity concealed from Mine eyes.
17כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני׃
18And first I will recompense their iniquity and their sin double; because they have profaned My land; they have filled Mine inheritance with the carcasses of their detestable things and their abominations.
18ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃
19O LORD, my strength, and my stronghold, and my refuge, in the day of affliction, unto Thee shall the nations come from the ends of the earth, and shall say: 'Our fathers have inherited nought but lies, vanity and things wherein there is no profit.'
19יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃
20Shall a man make unto himself gods, and they are no gods?
20היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃
21Therefore, behold, I will cause them to know, this once will I cause them to know My hand and My might; and they shall know that My name is the LORD.
21לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.