אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 11
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃
1I say then, Hath God cast away his people? God forbid. For I also am an Israelite, of the seed of Abraham, of the tribe of Benjamin.
2לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃
2God hath not cast away his people which he foreknew. Wot ye not what the scripture saith of Elias? how he maketh intercession to God against Israel, saying,
3יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃
3Lord, they have killed thy prophets, and digged down thine altars; and I am left alone, and they seek my life.
4אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃
4But what saith the answer of God unto him? I have reserved to myself seven thousand men, who have not bowed the knee to the image of Baal.
5וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃
5Even so then at this present time also there is a remnant according to the election of grace.
6ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃
6And if by grace, then is it no more of works: otherwise grace is no more grace. But if it be of works, then is it no more grace: otherwise work is no more work.
7ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃
7What then? Israel hath not obtained that which he seeketh for; but the election hath obtained it, and the rest were blinded
8ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃
8(According as it is written, God hath given them the spirit of slumber, eyes that they should not see, and ears that they should not hear;) unto this day.
9ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃
9And David saith, Let their table be made a snare, and a trap, and a stumblingblock, and a recompence unto them:
10תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
10Let their eyes be darkened, that they may not see, and bow down their back alway.
11ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃
11I say then, Have they stumbled that they should fall? God forbid: but rather through their fall salvation is come unto the Gentiles, for to provoke them to jealousy.
12ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃
12Now if the fall of them be the riches of the world, and the diminishing of them the riches of the Gentiles; how much more their fulness?
13כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃
13For I speak to you Gentiles, inasmuch as I am the apostle of the Gentiles, I magnify mine office:
14לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃
14If by any means I may provoke to emulation them which are my flesh, and might save some of them.
15כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃
15For if the casting away of them be the reconciling of the world, what shall the receiving of them be , but life from the dead?
16ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃
16For if the firstfruit be holy, the lump is also holy : and if the root be holy, so are the branches.
17וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃
17And if some of the branches be broken off, and thou, being a wild olive tree, wert graffed in among them, and with them partakest of the root and fatness of the olive tree;
18אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃
18Boast not against the branches. But if thou boast, thou bearest not the root, but the root thee.
19וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃
19Thou wilt say then, The branches were broken off, that I might be graffed in.
20כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃
20Well; because of unbelief they were broken off, and thou standest by faith. Be not highminded, but fear:
21כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃
21For if God spared not the natural branches, take heed lest he also spare not thee.
22לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃
22Behold therefore the goodness and severity of God: on them which fell, severity; but toward thee, goodness, if thou continue in his goodness: otherwise thou also shalt be cut off.
23וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃
23And they also, if they abide not still in unbelief, shall be graffed in: for God is able to graff them in again.
24כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃
24For if thou wert cut out of the olive tree which is wild by nature, and wert graffed contrary to nature into a good olive tree: how much more shall these, which be the natural branches , be graffed into their own olive tree?
25כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃
25For I would not, brethren, that ye should be ignorant of this mystery, lest ye should be wise in your own conceits; that blindness in part is happened to Israel, until the fulness of the Gentiles be come in.
26ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃
26And so all Israel shall be saved: as it is written, There shall come out of Sion the Deliverer, and shall turn away ungodliness from Jacob:
27ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃
27For this is my covenant unto them, when I shall take away their sins.
28הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃
28As concerning the gospel, they are enemies for your sakes: but as touching the election, they are beloved for the fathers’ sakes.
29כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃
29For the gifts and calling of God are without repentance.
30כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃
30For as ye in times past have not believed God, yet have now obtained mercy through their unbelief:
31כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃
31Even so have these also now not believed, that through your mercy they also may obtain mercy.
32כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃
32For God hath concluded them all in unbelief, that he might have mercy upon all.
33מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃
33O the depth of the riches both of the wisdom and knowledge of God! how unsearchable are his judgments, and his ways past finding out!
34כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃
34For who hath known the mind of the Lord? or who hath been his counsellor?
35או מי הקדימו וישלם לו׃
35Or who hath first given to him, and it shall be recompensed unto him again?
36הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃
36For of him, and through him, and to him, are all things: to whom be glory for ever. Amen.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.