סנט מארק 7
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃
1Then the Pharisees and some of the scribes who had come from Jerusalem gathered around Jesus,
2ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃
2and they saw some of His disciples eating with hands that were defiled—that is, unwashed.
3כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃
3Now in holding to the tradition of the elders, the Pharisees and all the Jews do not eat until they wash their hands ceremonially.
4ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃
4And on returning from the market, they do not eat unless they wash. And there are many other traditions for them to observe, including the washing of cups, pitchers, kettles, and couches for dining.
5וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃
5So the Pharisees and scribes questioned Jesus: “Why do Your disciples not walk according to the tradition of the elders? Instead, they eat with defiled hands.”
6ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃
6Jesus answered them, “Isaiah prophesied correctly about you hypocrites, as it is written: ‘These people honor Me with their lips, but their hearts are far from Me.
7ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
7They worship Me in vain; they teach as doctrine the precepts of men.’
8כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃
8You have disregarded the commandment of God to keep the tradition of men.”
9ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃
9He went on to say, “You neatly set aside the command of God to maintain your own tradition.
10כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
10For Moses said, ‘Honor your father and your mother’ and ‘Anyone who curses his father or mother must be put to death.’
11ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃
11But you say that if a man says to his father or mother, ‘Whatever you would have received from me is Corban’ (that is, a gift devoted to God),
12ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃
12he is no longer permitted to do anything for his father or mother.
13ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃
13Thus you nullify the word of God by the tradition you have handed down. And you do so in many such matters.”
14ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃
14Once again Jesus called the crowd to Him and said, “All of you, listen to Me and understand:
15אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃
15Nothing that enters a man from the outside can defile him; but the things that come out of a man, these are what defile him.”
16כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
no verse 16 in this text
17ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃
17After Jesus had left the crowd and gone into the house, His disciples inquired about the parable.
18ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃
18“Are you still so dull?” He asked. “Do you not understand? Nothing that enters a man from the outside can defile him,
19כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
19because it does not enter his heart, but it goes into the stomach and then is eliminated.” (Thus all foods are clean.)
20ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃
20He continued: “What comes out of a man, that is what defiles him.
21]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃
21For from within the hearts of men come evil thoughts, sexual immorality, theft, murder, adultery,
22]22-12[׃
22greed, wickedness, deceit, debauchery, envy, slander, arrogance, and foolishness.
23כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
23All these evils come from within, and these are what defile a man.”
24ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃
24Jesus left that place and went to the region of Tyre. Not wanting anyone to know He was there, He entered a house, but was unable to escape their notice.
25כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃
25Instead, a woman whose little daughter had an unclean spirit soon heard about Jesus, and she came and fell at His feet.
26והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃
26Now she was a Greek woman of Syrophoenician origin, and she kept asking Jesus to drive the demon out of her daughter.
27ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃
27“First let the children have their fill,” He said. “For it is not right to take the children’s bread and toss it to the dogs.”
28ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃
28“Yes, Lord,” she replied, “even the dogs under the table eat the children’s crumbs.”
29ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃
29Then Jesus told her, “Because of this answer, you may go. The demon has left your daughter.”
30ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
30And she went home and found her child lying on the bed, and the demon was gone.
31וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃
31Then Jesus left the region of Tyre and went through Sidon to the Sea of Galilee and into the region of the Decapolis.
32ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃
32Some people brought to Him a man who was deaf and hardly able to speak, and they begged Jesus to place His hand on him.
33ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃
33So Jesus took him aside privately, away from the crowd, and put His fingers into the man’s ears. Then He spit and touched the man’s tongue.
34ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
34And looking up to heaven, He sighed deeply and said to him, “Ephphatha!” (which means, “Be opened!”).
35וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃
35Immediately the man’s ears were opened and his tongue was released, and he began to speak plainly.
36ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃
36Jesus ordered them not to tell anyone. But the more He ordered them, the more widely they proclaimed it.
37וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
37The people were utterly astonished and said, “He has done all things well! He makes even the deaf hear and the mute speak!”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.