הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃
1Depois destas coisas, o Senhor também designou outros setenta e os enviou de dois em dois à sua frente a cada cidade e lugar aonde ele próprio estava para ir.
2ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃
2Então ele lhes disse: “A seara é realmente grande, mas os trabalhadores são poucos. Portanto, peçam ao Senhor da seara que envie trabalhadores para a sua seara.
3לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃
3Vão! Eis que eu os envio como cordeiros para o meio de lobos.
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
4Não levem bolsa, alforje nem sandálias. Não saúdem ninguém pelo caminho.
5ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃
5Em qualquer casa em que entrarem, digam primeiro: 'Paz a esta casa.'
6והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃
6Se houver ali um filho da paz, a paz de vocês repousará sobre ele; mas, se não, voltará para vocês.
7ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃
7Permaneçam naquela mesma casa, comendo e bebendo o que lhes derem, pois o trabalhador é digno do seu salário. Não andem de casa em casa.
8וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
8Em qualquer cidade em que entrarem e os receberem, comam o que lhes for servido.
9ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
9Curem os enfermos que nela houver e digam-lhes: 'O Reino de Deus se aproximou de vocês.'
10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
10Mas, em qualquer cidade em que entrarem e não os receberem, saiam pelas suas ruas e digam:
11אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
11'Até o pó da cidade de vocês que se apegou a nós, sacudimos contra vocês. Contudo, saibam isto: o Reino de Deus se aproximou de vocês.'
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
12Eu lhes digo que, naquele dia, haverá mais tolerância para Sodoma do que para aquela cidade.
13אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
13“Ai de você, Corazim! Ai de você, Betsaida! Porque, se os milagres realizados em vocês tivessem sido realizados em Tiro e em Sidom, há muito elas teriam se arrependido, sentadas em pano de saco e cinza.
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
14Mas haverá mais tolerância para Tiro e Sidom no juízo do que para vocês.
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
15E você, Cafarnaum, que é exaltada até o céu, será abatida até o Hades.
16השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
16Quem ouve vocês ouve a mim; quem rejeita vocês rejeita a mim. Quem me rejeita, rejeita aquele que me enviou.”
17וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
17Os setenta voltaram com alegria, dizendo: “Senhor, até os demônios se submetem a nós em teu nome!”
18ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃
18Ele lhes disse: “Eu via Satanás cair do céu como um relâmpago.
19הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃
19Eis que eu lhes dou autoridade para pisar serpentes e escorpiões e sobre todo o poder do inimigo. Nada lhes causará dano de modo algum.
20אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃
20Contudo, não se alegrem porque os espíritos se submetem a vocês, mas alegrem-se porque os nomes de vocês estão escritos nos céus.”
21בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃
21Naquela mesma hora, Jesus exultou no Espírito Santo e disse: “Eu te agradeço, ó Pai, Senhor do céu e da terra, porque escondeste estas coisas dos sábios e entendidos, e as revelaste aos pequeninos. Sim, Pai, pois assim foi do teu agrado.”
22הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
22Voltando-se para os discípulos, ele disse: “Todas as coisas me foram entregues por meu Pai. Ninguém sabe quem é o Filho, senão o Pai, e quem é o Pai, senão o Filho, e aquele a quem o Filho o quiser revelar.”
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
23Voltando-se para os discípulos, ele disse em particular: “Bem-aventurados os olhos que veem o que vocês veem,
24כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
24pois eu lhes digo que muitos profetas e reis desejaram ver o que vocês veem e não viram, e ouvir o que vocês ouvem e não ouviram.”
25והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃
25Eis que um certo intérprete da lei se levantou e o testou, dizendo: “Mestre, o que farei para herdar a vida eterna?”
26ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
26Ele lhe disse: “O que está escrito na lei? Como você lê?”
27ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃
27Ele respondeu: “Amarás o Senhor teu Deus de todo o teu coração, de toda a tua alma, de todas as tuas forças e de todo o teu entendimento; e ao teu próximo como a ti mesmo.”
28ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
28Ele lhe disse: “Você respondeu corretamente. Faça isso, e viverá.”
29והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
29Mas ele, desejando justificar a si mesmo, perguntou a Jesus: “E quem é o meu próximo?”
30ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
30Jesus respondeu: “Um certo homem descia de Jerusalém para Jericó e caiu nas mãos de salteadores, os quais o despojaram e o espancaram, e se retiraram, deixando-o quase morto.
31ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃
31Por acaso, um certo sacerdote descia por aquele caminho. Quando o viu, passou pelo outro lado.
32וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃
32Do mesmo modo, também um levita, quando chegou ao lugar e o viu, passou pelo outro lado.
33ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃
33Mas um certo samaritano, estando de viagem, chegou onde ele estava. Quando o viu, moveu-se de compaixão,
34ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃
34aproximou-se dele e atou-lhe as feridas, derramando nelas óleo e vinho. Ele o colocou sobre o seu próprio animal, levou-o para uma hospedaria e cuidou dele.
35ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃
35No dia seguinte, ao partir, ele tirou dois denários, deu-os ao hospedeiro e lhe disse: 'Cuide dele. O que gastar além disso, eu lhe pagarei quando voltar.'
36ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃
36Qual destes três, pois, lhe parece ter sido o próximo daquele que caiu nas mãos dos salteadores?”
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
37Ele disse: “Aquele que teve misericórdia dele.” Então Jesus lhe disse: “Vai, e faze tu o mesmo.”
38ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃
38Enquanto seguiam o seu caminho, ele entrou em uma certa aldeia, e uma certa mulher chamada Marta o recebeu em sua casa.
39ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃
39Ela tinha uma irmã chamada Maria, a qual também se assentou aos pés de Jesus e ouvia a sua palavra.
40ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃
40Mas Marta estava distraída com muito serviço; aproximando-se dele, disse: “Senhor, não se importa que minha irmã me deixe servir sozinha? Diga a ela, então, que me ajude.”
41ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃
41Jesus lhe respondeu: “Marta, Marta, você está ansiosa e perturbada com muitas coisas,
42אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
42mas uma só coisa é necessária. Maria escolheu a boa parte, a qual não lhe será tirada.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.