Êxodo 8
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1O SENHOR falou a Moisés: “Vá a Faraó e diga-lhe: 'Assim diz o SENHOR: Deixe o meu povo ir, para que me sirva.
1ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃
2Se você se recusar a deixá-los ir, eis que ferirei todo o seu território com rãs.
2ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃
3O rio ficará infestado de rãs, que subirão e entrarão em sua casa, em seu quarto, sobre sua cama, e nas casas de seus servos, e sobre o seu povo, e em seus fornos, e em suas amassadeiras.
3ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃
4As rãs subirão sobre você, sobre o seu povo e sobre todos os seus servos.’”
4ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃
5O SENHOR disse a Moisés: “Diga a Arão: 'Estenda a sua mão com a sua vara sobre os rios, sobre os canais e sobre os tanques, e faça subir rãs sobre a terra do Egito.'”
5ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃
6Arão estendeu a mão sobre as águas do Egito; e as rãs subiram e cobriram a terra do Egito.
6ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃
7Os magos fizeram o mesmo com os seus encantamentos, e fizeram subir rãs sobre a terra do Egito.
7ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃
8Então Faraó chamou Moisés e Arão, e disse: “Orem ao SENHOR para que tire as rãs de mim e do meu povo; e eu deixarei o povo ir, para que ofereçam sacrifícios ao SENHOR.”
8ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃
9Moisés disse a Faraó: “Dou-lhe a honra de definir o tempo em que devo orar por você, por seus servos e por seu povo, para que as rãs sejam destruídas de você e de suas casas, e permaneçam apenas no rio.”
9ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃
10Faraó disse: “Amanhã.” Moisés disse: “Seja conforme a sua palavra, para que você saiba que não há ninguém como o SENHOR nosso Deus.
10ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃
11As rãs se afastarão de você, de suas casas, de seus servos e de seu povo. Elas permanecerão apenas no rio.”
11וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃
12Moisés e Arão saíram da presença de Faraó, e Moisés clamou ao SENHOR por causa das rãs que ele havia trazido sobre Faraó.
12ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃
13O SENHOR fez conforme a palavra de Moisés, e as rãs morreram nas casas, nos pátios e nos campos.
13ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃
14Eles as ajuntaram em montões, e a terra cheirou mal.
14ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃
15Mas quando Faraó viu que houve alívio, endureceu o seu coração e não lhes deu ouvidos, como o SENHOR tinha dito.
15וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃
16O SENHOR disse a Moisés: “Diga a Arão: 'Estenda a sua vara e fira o pó da terra, para que se transforme em piolhos por toda a terra do Egito.'”
16ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃
17Eles fizeram assim; e Arão estendeu a mão com a sua vara e feriu o pó da terra, e houve piolhos nos homens e nos animais; todo o pó da terra se transformou em piolhos por toda a terra do Egito.
17ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃
18Os magos tentaram com os seus encantamentos produzir piolhos, mas não conseguiram. Havia piolhos nos homens e nos animais.
18ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃
19Então os magos disseram a Faraó: “Este é o dedo de Deus”; mas o coração de Faraó se endureceu, e ele não lhes deu ouvidos, como o SENHOR tinha dito.
19ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃
20O SENHOR disse a Moisés: “Levante-se de manhã cedo e apresente-se a Faraó; eis que ele sairá às águas; e diga-lhe: 'Assim diz o SENHOR: Deixe o meu povo ir, para que me sirva.
20ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃
21Do contrário, se você não deixar o meu povo ir, eis que enviarei enxames de moscas sobre você, sobre os seus servos, sobre o seu povo e para dentro de suas casas. As casas dos egípcios ficarão cheias de enxames de moscas, e também a terra em que eles estão.
21כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃
22Naquele dia, separarei a terra de Gósen, onde habita o meu povo, para que não haja enxames de moscas ali, a fim de que você saiba que eu sou o SENHOR na terra.
22והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃
23Farei uma divisão entre o meu povo e o seu povo. Este sinal acontecerá amanhã.’”
23ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃
24O SENHOR fez assim; e vieram densos enxames de moscas para a casa de Faraó e para as casas de seus servos. Em toda a terra do Egito, a terra foi arruinada por causa dos enxames de moscas.
24ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃
25Faraó chamou Moisés e Arão, e disse: “Vão, ofereçam sacrifícios ao seu Deus nesta terra!”
25ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃
26Moisés disse: “Não convém fazer isso; pois ofereceríamos em sacrifício ao SENHOR nosso Deus o que é abominação para os egípcios. Eis que, se oferecermos em sacrifício a abominação dos egípcios diante dos seus olhos, eles não nos apedrejarão?
26ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃
27Iremos a uma distância de três dias de jornada no deserto, e ofereceremos sacrifícios ao SENHOR nosso Deus, como ele nos ordenar.”
27דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃
28Faraó disse: “Eu os deixarei ir, para que ofereçam sacrifícios ao SENHOR seu Deus no deserto, contanto que não vão muito longe. Orem por mim.”
28ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃
29Moisés disse: “Eis que estou saindo da sua presença. Orarei ao SENHOR para que os enxames de moscas se afastem de Faraó, de seus servos e de seu povo, amanhã; apenas que Faraó não aja mais com falsidade, não deixando o povo ir para oferecer sacrifícios ao SENHOR.”
29ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃
30Moisés saiu da presença de Faraó e orou ao SENHOR.
30ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃
31O SENHOR fez conforme a palavra de Moisés, e removeu os enxames de moscas de Faraó, de seus servos e de seu povo. Não restou nem sequer uma.
31ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃
32Faraó endureceu o seu coração também desta vez, e não deixou o povo ir.
32ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.