2 Samuel 3
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1Ora, houve uma longa guerra entre a casa de Saul e a casa de Davi. Davi se tornava cada vez mais forte, enquanto a casa de Saul se tornava cada vez mais fraca.
1ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים׃
2Filhos nasceram a Davi em Hebrom. O seu primogênito foi Amnom, de Ainoã, a jezreelita;
2וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃
3o segundo, Quileabe, de Abigail, a viúva de Nabal, o carmelita; o terceiro, Absalão, filho de Maaca, filha de Talmai, rei de Gesur;
3ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור׃
4o quarto, Adonias, filho de Hagite; o quinto, Sefatias, filho de Abital;
4והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל׃
5e o sexto, Itreão, de Eglá, esposa de Davi. Estes nasceram a Davi em Hebrom.
5והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃
6Enquanto havia guerra entre a casa de Saul e a casa de Davi, Abner se fortalecia na casa de Saul.
6ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול׃
7Saul tinha uma concubina cujo nome era Rispa, filha de Aías; e Isbosete perguntou a Abner: “Por que você se deitou com a concubina do meu pai?”
7ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי׃
8Então Abner ficou muito irado com as palavras de Isbosete, e disse: “Sou eu a cabeça de um cachorro que pertence a Judá? Hoje eu mostro bondade para com a casa de seu pai Saul, para com seus irmãos e para com seus amigos, e não o entreguei nas mãos de Davi; e ainda assim você me acusa hoje de um erro com essa mulher!
8ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום׃
9Que Deus faça assim a Abner, e muito mais, se, como o SENHOR jurou a Davi, eu não fizer exatamente o mesmo por ele:
9כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי כן אעשה לו׃
10transferir o reino da casa de Saul e estabelecer o trono de Davi sobre Israel e sobre Judá, desde Dã até Berseba.”
10להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע׃
11Ele não pôde responder a Abner mais nenhuma palavra, porque tinha medo dele.
11ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו׃
12Abner enviou mensageiros a Davi em seu nome, dizendo: “De quem é a terra?” e dizendo: “Faça uma aliança comigo, e eis que a minha mão estará com você para trazer todo o Israel para o seu lado.”
12וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל׃
13Davi disse: “Muito bem. Farei um acordo com você, mas uma coisa eu exijo de você. Isto é, você não verá o meu rosto a não ser que primeiro traga Mical, filha de Saul, quando vier ver o meu rosto.”
13ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני׃
14Davi enviou mensageiros a Isbosete, filho de Saul, dizendo: “Entregue-me a minha esposa Mical, a qual me foi dada em casamento por cem prepúcios dos filisteus.”
14וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃
15Isbosete mandou que a tirassem do seu marido, Paltiel, filho de Laís.
15וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש׃
16Seu marido foi com ela, chorando pelo caminho, e a seguiu até Baurim. Então Abner lhe disse: “Vá! Volte!” e ele voltou.
16וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃
17Abner se comunicou com os anciãos de Israel, dizendo: “Em tempos passados, vocês buscavam que Davi fosse rei sobre vocês.
17ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם׃
18Agora, pois, façam isso! Porque o SENHOR falou de Davi, dizendo: 'Pela mão de meu servo Davi, eu salvarei o meu povo Israel das mãos dos filisteus, e das mãos de todos os seus inimigos.'”
18ועתה עשו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם׃
19Abner também falou aos ouvidos de Benjamim; e Abner foi também falar aos ouvidos de Davi, em Hebrom, tudo o que parecia bem a Israel e a toda a casa de Benjamim.
19וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן׃
20Assim Abner chegou a Davi em Hebrom, e vinte homens com ele. Davi preparou um banquete para Abner e para os homens que estavam com ele.
20ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה׃
21Abner disse a Davi: “Eu me levantarei e irei, e reunirei todo o Israel ao meu senhor, o rei, para que façam uma aliança com você, e para que você reine sobre tudo o que a sua alma deseja.” Davi despediu Abner; e ele se foi em paz.
21ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום׃
22Eis que os servos de Davi e Joabe voltaram de um ataque e trouxeram grandes despojos com eles; mas Abner não estava com Davi em Hebrom, pois ele o tinha despedido, e ele havia se ido em paz.
22והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום׃
23Quando Joabe e todo o exército que estava com ele chegaram, disseram a Joabe: “Abner, filho de Ner, veio ao rei, e ele o despediu, e ele se foi em paz.”
23ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום׃
24Então Joabe foi até o rei e disse: “O que você fez? Eis que Abner veio a você. Por que você o despediu, e ele já foi embora?
24ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך׃
25Você conhece Abner, filho de Ner. Ele veio para enganá-lo, para conhecer as suas saídas e as suas entradas, e para saber tudo o que você faz.”
25ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשר אתה עשה׃
26Quando Joabe saiu da presença de Davi, enviou mensageiros atrás de Abner, e eles o trouxeram de volta do poço de Sira; mas Davi não sabia disso.
26ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃
27Quando Abner voltou a Hebrom, Joabe o chamou à parte, para o meio da porta, para falar com ele em particular, e o feriu ali no estômago, de modo que ele morreu pelo sangue de Asael, seu irmão.
27וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו׃
28Mais tarde, quando Davi ouviu isso, ele disse: “Eu e o meu reino somos inocentes diante do SENHOR, para sempre, do sangue de Abner, filho de Ner.
28וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם מדמי אבנר בן נר׃
29Que isso caia sobre a cabeça de Joabe e sobre toda a casa de seu pai. Que nunca falte na casa de Joabe quem tenha fluxo, ou quem seja leproso, ou quem se apoie em um cajado, ou quem caia à espada, ou quem tenha falta de pão.”
29יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם׃
30Assim Joabe e Abisai, seu irmão, mataram Abner, porque ele havia matado o irmão deles, Asael, em Gibeom, na batalha.
30ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃
31Davi disse a Joabe e a todo o povo que estava com ele: “Rasguem as suas roupas, vistam-se de pano de saco e chorem diante de Abner.” O rei Davi acompanhou o caixão.
31ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃
32Eles sepultaram Abner em Hebrom; e o rei levantou a sua voz e chorou junto ao túmulo de Abner; e todo o povo chorou.
32ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם׃
33O rei lamentou por Abner, e disse: “Devia Abner morrer como morre um insensato?
33ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃
34As suas mãos não estavam amarradas, e os seus pés não estavam em correntes. Como um homem cai diante de pessoas iníquas, assim você caiu.” Todo o povo chorou novamente por ele.
34ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו׃
35Todo o povo veio insistir com Davi para que comesse pão enquanto ainda era dia; mas Davi jurou, dizendo: “Que Deus me faça assim, e muito mais, se eu provar pão ou qualquer outra coisa antes que o sol se ponha.”
35ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה׃
36Todo o povo notou isso, e isso lhes agradou, pois tudo o que o rei fazia agradava a todo o povo.
36וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב׃
37Então todo o povo e todo o Israel entenderam, naquele dia, que não fora da vontade do rei matar Abner, filho de Ner.
37וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר׃
38O rei disse aos seus servos: “Vocês não sabem que hoje caiu um príncipe e um grande homem em Israel?
38ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל׃
39Eu estou fraco hoje, embora tenha sido ungido rei. Estes homens, os filhos de Zeruia, são muito duros para mim. Que o SENHOR recompense o malfeitor de acordo com a sua maldade.”
39ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.