Leviticus 19
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1And the LORD spoke unto Moses, saying:
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2Speak unto all the congregation of the children of Israel, and say unto them: Ye shall be holy; for I the LORD your God am holy.
2דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
3Ye shall fear every man his mother, and his father, and ye shall keep My sabbaths: I am the LORD your God.
3איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃
4Turn ye not unto the idols, nor make to yourselves molten gods: I am the LORD your God.
4אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃
5And when ye offer a sacrifice of peace-offerings unto the LORD, ye shall offer it that ye may be accepted.
5וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃
6It shall be eaten the same day ye offer it, and on the morrow; and if aught remain until the third day, it shall be burnt with fire.
6ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃
7And if it be eaten at all on the third day, it is a vile thing; it shall not be accepted.
7ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃
8But every one that eateth it shall bear his iniquity, because he hath profaned the holy thing of the LORD; and that soul shall be cut off from his people.
8ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
9And when ye reap the harvest of your land, thou shalt not wholly reap the corner of thy field, neither shalt thou gather the gleaning of thy harvest.
9ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃
10And thou shalt not glean thy vineyard, neither shalt thou gather the fallen fruit of thy vineyard; thou shalt leave them for the poor and for the stranger: I am the LORD your God.
10וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃
11Ye shall not steal; neither shall ye deal falsely, nor lie one to another.
11לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃
12And ye shall not swear by My name falsely, so that thou profane the name of thy God: I am the LORD.
12ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃
13Thou shalt not oppress thy neighbour, nor rob him; the wages of a hired servant shall not abide with thee all night until the morning.
13לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃
14Thou shalt not curse the deaf, nor put a stumbling-block before the blind, but thou shalt fear thy God: I am the LORD.
14לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃
15Ye shall do no unrighteousness in judgment; thou shalt not respect the person of the poor, nor favour the person of the mighty; but in righteousness shalt thou judge thy neighbour.
15לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃
16Thou shalt not go up and down as a talebearer among thy people; neither shalt thou stand idly by the blood of thy neighbour: I am the LORD.
16לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃
17Thou shalt not hate thy brother in thy heart; thou shalt surely rebuke thy neighbour, and not bear sin because of him.
17לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃
18Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbour as thyself: I am the LORD.
18לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃
19Ye shall keep My statutes. Thou shalt not let thy cattle gender with a diverse kind; thou shalt not sow thy field with two kinds of seed; neither shall there come upon thee a garment of two kinds of stuff mingled together.
19את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃
20And whosoever lieth carnally with a woman, that is a bondmaid, designated for a man, and not at all redeemed, nor was freedom given her; there shall be inquisition; they shall not be put to death, because she was not free.
20ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃
21And he shall bring his forfeit unto the LORD, unto the door of the tent of meeting, even a ram for a guilt-offering.
21והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃
22And the priest shall make atonement for him with the ram of the guilt-offering before the LORD for his sin which he hath sinned; and he shall be forgiven for his sin which he hath sinned.
22וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃
23And when ye shall come into the land, and shall have planted all manner of trees for food, then ye shall count the fruit thereof as forbidden; three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten.
23וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃
24And in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the LORD.
24ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃
25But in the fifth year may ye eat of the fruit thereof, that it may yield unto you more richly the increase thereof: I am the LORD your God.
25ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃
26Ye shall not eat with the blood; neither shall ye practise divination nor soothsaying.
26לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃
27Ye shall not round the corners of your heads, neither shalt thou mar the corners of thy beard.
27לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃
28Ye shall not make any cuttings in your flesh for the dead, nor imprint any marks upon you: I am the LORD.
28ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃
29Profane not thy daughter, to make her a harlot, lest the land fall into harlotry, and the land become full of lewdness.
29אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃
30Ye shall keep My sabbaths, and reverence My sanctuary: I am the LORD.
30את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃
31Turn ye not unto the ghosts, nor unto familiar spirits; seek them not out, to be defiled by them: I am the LORD your God.
31אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃
32Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD.
32מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃
33And if a stranger sojourn with thee in your land, ye shall not do him wrong.
33וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃
34The stranger that sojourneth with you shall be unto you as the home-born among you, and thou shalt love him as thyself; for ye were strangers in the land of Egypt: I am the LORD your God.
34כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃
35Ye shall do no unrighteousness in judgment, in meteyard, in weight, or in measure.
35לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃
36Just balances, just weights, a just ephah, and a just hin, shall ye have: I am the LORD your God, who brought you out of the land of Egypt.
36מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃
37And ye shall observe all My statutes, and all Mine ordinances, and do them: I am the LORD.
37ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.