Leviticus 22
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1And the LORD spoke unto Moses, saying:
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2Speak unto Aaron and to his sons, that they separate themselves from the holy things of the children of Israel, which they hallow unto Me, and that they profane not My holy name: I am the LORD.
2דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
3Say unto them: Whosoever he be of all your seed throughout your generations, that approacheth unto the holy things, which the children of Israel hallow unto the LORD, having his uncleanness upon him, that soul shall be cut off from before Me: I am the LORD.
3אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
4What man soever of the seed of Aaron is a leper, or hath an issue, he shall not eat of the holy things, until he be clean. And whoso toucheth any one that is unclean by the dead; or from whomsoever the flow of seed goeth out;
4איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
5or whosoever toucheth any swarming thing, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatsoever uncleanness he hath;
5או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
6the soul that toucheth any such shall be unclean until the even, and shall not eat of the holy things, unless he bathe his flesh in water.
6נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
7And when the sun is down, he shall be clean; and afterward he may eat of the holy things, because it is his bread.
7ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
8That which dieth of itself, or is torn of beasts, he shall not eat to defile himself therewith: I am the LORD.
8נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
9They shall therefore keep My charge, lest they bear sin for it, and die therein, if they profane it: I am the LORD who sanctify them.
9ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
10There shall no common man eat of the holy thing; a tenant of a priest, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
11But if a priest buy any soul, the purchase of his money, he may eat of it; and such as are born in his house, they may eat of his bread.
11וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
12And if a priest's daughter be married unto a common man, she shall not eat of that which is set apart from the holy things.
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13But if a priest's daughter be a widow, or divorced, and have no child, and is returned unto her father's house, as in her youth, she may eat of her father's bread; but there shall no common man eat thereof.
13ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
14And if a man eat of the holy thing through error, then he shall put the fifth part thereof unto it, and shall give unto the priest the holy thing.
14ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15And they shall not profane the holy things of the children of Israel, which they set apart unto the LORD;
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16and so cause them to bear the iniquity that bringeth guilt, when they eat their holy things; for I am the LORD who sanctify them.
16והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
17And the LORD spoke unto Moses, saying:
17וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18Speak unto Aaron, and to his sons, and unto all the children of Israel, and say unto them: Whosoever he be of the house of Israel, or of the strangers in Israel, that bringeth his offering, whether it be any of their vows, or any of their free-will-offerings, which are brought unto the LORD for a burnt-offering;
18דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
19that ye may be accepted, ye shall offer a male without blemish, of the beeves, of the sheep, or of the goats.
19לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
20But whatsoever hath a blemish, that shall ye not bring; for it shall not be acceptable for you.
20כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
21And whosoever bringeth a sacrifice of peace-offerings unto the LORD in fulfilment of a vow clearly uttered, or for a freewill-offering, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish therein.
21ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
22Blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scabbed, or scurvy, ye shall not offer these unto the LORD, nor make an offering by fire of them upon the altar unto the LORD.
22עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
23Either a bullock or a lamb that hath any thing too long or too short, that mayest thou offer for a freewill-offering; but for a vow it shall not be accepted.
23ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
24That which hath its stones bruised, or crushed, or torn, or cut, ye shall not offer unto the LORD; neither shall ye do thus in your land.
24ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
25Neither from the hand of a foreigner shall ye offer the bread of your God of any of these, because their corruption is in them, there is a blemish in them; they shall not be accepted for you.
25ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26And the LORD spoke unto Moses, saying:
26וידבר יהוה אל משה לאמר׃
27When a bullock, or a sheep, or a goat, is brought forth, then it shall be seven days under the dam; but from the eighth day and thenceforth it may be accepted for an offering made by fire unto the LORD.
27שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
28And whether it be cow or ewe, ye shall not kill it and its young both in one day.
28ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
29And when ye sacrifice a sacrifice of thanksgiving unto the LORD, ye shall sacrifice it that ye may be accepted.
29וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
30On the same day it shall be eaten; ye shall leave none of it until the morning: I am the LORD.
30ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
31And ye shall keep My commandments, and do them: I am the LORD.
31ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
32And ye shall not profane My holy name; but I will be hallowed among the children of Israel: I am the LORD who hallow you,
32ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
33that brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am the LORD.
33המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.