בְּמִדְבַּר 14
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃
1Wherefore the whole multitude crying wept that night.
2וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃
2And all the children of Israel murmured against Moses and Aaron, saying:
3ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃
3Would God that we had died in Egypt and would God we may die in this vast wilderness, and that the Lord may not bring us into this land, lest we fall by the sword, and our wives and children be led away captives. Is it not better to return into Egypt?
4ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃
4And they said one to another: Let us appoint a captain, and let us return into Egypt.
5ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃
5And when Moses and Aaron heard this, they fell down flat upon the ground before the multitude of the children of Israel.
6ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃
6But Josue the son of Nun, and Caleb the son of Jephone, who themselves also had viewed the land, rent their garments,
7ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃
7And said to all the multitude of the children of Israel: The land which we have gone round is very good:
8אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃
8If the Lord be favourable, he will bring us into it, and give us a land flowing with milk and honey.
9אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃
9Be not rebellious against the Lord: and fear ye not the people of this land, for we are able to eat them up as bread. All aid is gone from them: the Lord is with us, fear ye not.
10ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃
10And when all the multitude cried out, and would have stoned them, the glory of the Lord appeared over the tabernacle of the covenant to all the children of Israel.
11ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃
11And the Lord said to Moses: How long will this people detract me? how long will they not believe me for all the signs that I have wrought before them?
12אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃
12I will strike them therefore with pestilence, and will consume them: but thee I will make a ruler over a great nation, and a mightier than this is.
13ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃
13And Moses said to the Lord: That the Egyptians, from the midst of whom thou hast brought forth this people,
14ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃
14And the inhabitants of this land, (who have heard that thou, O Lord, art among this people, and art seen face to face, and thy cloud protecteth them, and thou goest before them in a pillar of a cloud by day, and in a pillar of fire by night,)
15והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃
15May hear that thou hast killed so great a multitude as it were one man and may say:
16מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃
16He could not bring the people into the land for which he had sworn, therefore did he kill them in the wilderness.
17ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃
17Let their the strength of the Lord be magnified, as thou hast sworn, saying:
18יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃
18The Lord is patient and full of mercy, taking away iniquity and wickedness, and leaving no man clear, who visitest the sins of the fathers upon the children unto the third and fourth generation.
19סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃
19Forgive, I beseech thee, the sins of this people, according to the greatness of thy mercy, as thou hast been merciful to them from their going out of Egypt unto this place.
20ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃
20And the Lord said: I have forgiven according to thy word.
21ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃
21As I live: and the whole earth shall be filled with the glory of the Lord.
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
22But yet all the men that have seen my majesty, and the signs that I have done in Egypt, and in the wilderness, and have tempted me now ten times, and have not obeyed my voice,
23אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃
23Shall not see the land for which I aware to their fathers, neither shall any one of them that hath detracted me behold it.
24ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃
24My servant Caleb, who being full of another spirit hath followed me, I will bring into this land which he hath gone round: and his seed shall possess it.
25והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃
25For the Amalecite and the Chanaanite dwell in the valleys. Tomorrow remove the camp, and return into the wilderness by the way of the Red Sea.
26וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃
26And the Lord spoke to Moses and Aaron, saying:
27עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃
27How long doth this wicked multitude murmur against me? I have heard the murmurings of the children of Israel.
28אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃
28Say therefore to them: As I live, saith the Lord: According as you have spoken in my hearing, so will I do to you.
29במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃
29In the wilderness shall your carcasses lie. All you that were numbered from twenty years old and upward, and have murmured against me,
30אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃
30Shall not enter into the land, over which I lifted up my bend to make you dwell therein, except Caleb the son of Jephone, and Josue the son of Nun.
31וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃
31But your children, of whom you said, that they should be a prey to the enemies, will I bring in: that they may see the land which you have despised.
32ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃
32Your carcasses shall lie in the wilderness.
33ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃
33Your children shall wander in the desert forty years, and shall bear your fornication, until the carcasses of their fathers be consumed ill the desert,
34במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃
34According to the number of the forty days, wherein you viewed the land: year shall be counted for a day. And forty years you shall receive your iniquities, and shall know my revenge:
35אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃
35For as I have spoken, so will I do to all this wicked multitude, that hath risen up together against me: in this wilderness shall it faint away and die.
36והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃
36Therefore all the men, whom Moses had sent to view the land, and who at their return had made the whole multitude to murmur against him, speaking ill of the land that it was naught,
37וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃
37Died and were struck in the sight of the Lord.
38ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃
38But Josue. the son of Nun. and Caleb the son of Jephone lived, of all them that had gone to view the land.
39וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃
39And Moses spoke all these words to all the children of Israel, and the people mourned exceedingly.
40וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃
40And behold rising up very early in the morning, they went up to the top of the mountain, and said: We are ready to go up to the place, of which the Lord hath spoken: for we have sinned.
41ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃
41And Moses said to them: Why transgress you the word of the Lord, which shall not succeed prosperously with you?
42אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃
42Go not up, for the Lord is not with you: lest you fall before your enemies.
43כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃
43The Amalecite and the Chanaanite are before you, and by their sword you shall fall, because you would not consent to the Lord, neither will the Lord be with you.
44ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃
44But they being blinded went up to the top of the mountain. But the ark of the testament of the Lord and Moses departed not from the camp.
45וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃
45And the Amalecite came down, and the Chanaanite that dwelt in the mountain: and smiting and slaying them pursued them as far as Horma.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.