1 מְלָכִים 17
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי׃
1And Elijah the Tishbite, who was of the inhabitants of Gilead, said unto Ahab, As the LORD God of Israel liveth, before whom I stand, there shall not be dew nor rain these years, but according to my word.
2ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃
2And the word of the LORD came unto him, saying,
3לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן׃
3Get thee hence, and turn thee eastward, and hide thyself by the brook Cherith, that is before Jordan.
4והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם׃
4And it shall be, that thou shalt drink of the brook; and I have commanded the ravens to feed thee there.
5וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן׃
5So he went and did according unto the word of the LORD : for he went and dwelt by the brook Cherith, that is before Jordan.
6והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה׃
6And the ravens brought him bread and flesh in the morning, and bread and flesh in the evening; and he drank of the brook.
7ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ׃
7And it came to pass after a while, that the brook dried up, because there had been no rain in the land.
8ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃
8¶ And the word of the LORD came unto him, saying,
9קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃
9Arise, get thee to Zarephath, which belongeth to Zidon, and dwell there: behold, I have commanded a widow woman there to sustain thee.
10ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃
10So he arose and went to Zarephath. And when he came to the gate of the city, behold, the widow woman was there gathering of sticks: and he called to her, and said, Fetch me, I pray thee, a little water in a vessel, that I may drink.
11ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃
11And as she was going to fetch it , he called to her, and said, Bring me, I pray thee, a morsel of bread in thine hand.
12ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃
12And she said, As the LORD thy God liveth, I have not a cake, but an handful of meal in a barrel, and a little oil in a cruse: and, behold, I am gathering two sticks, that I may go in and dress it for me and my son, that we may eat it, and die.
13ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃
13And Elijah said unto her, Fear not; go and do as thou hast said: but make me thereof a little cake first, and bring it unto me, and after make for thee and for thy son.
14כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה׃
14For thus saith the LORD God of Israel, The barrel of meal shall not waste, neither shall the cruse of oil fail, until the day that the LORD sendeth rain upon the earth.
15ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים׃
15And she went and did according to the saying of Elijah: and she, and he, and her house, did eat many days.
16כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃
16And the barrel of meal wasted not, neither did the cruse of oil fail, according to the word of the LORD , which he spake by Elijah.
17ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃
17¶ And it came to pass after these things, that the son of the woman, the mistress of the house, fell sick; and his sickness was so sore, that there was no breath left in him.
18ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃
18And she said unto Elijah, What have I to do with thee, O thou man of God? art thou come unto me to call my sin to remembrance, and to slay my son?
19ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו׃
19And he said unto her, Give me thy son. And he took him out of her bosom, and carried him up into a loft, where he abode, and laid him upon his own bed.
20ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה׃
20And he cried unto the LORD , and said, O LORD my God, hast thou also brought evil upon the widow with whom I sojourn, by slaying her son?
21ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו׃
21And he stretched himself upon the child three times, and cried unto the LORD , and said, O LORD my God, I pray thee, let this child’s soul come into him again.
22וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי׃
22And the LORD heard the voice of Elijah; and the soul of the child came into him again, and he revived.
23ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃
23And Elijah took the child, and brought him down out of the chamber into the house, and delivered him unto his mother: and Elijah said, See, thy son liveth.
24ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת׃
24¶ And the woman said to Elijah, Now by this I know that thou art a man of God, and that the word of the LORD in thy mouth is truth.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.