1 מְלָכִים 17
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Berean Standard Bible
1ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי׃
1Now Elijah the Tishbite, who was among the settlers of Gilead, said to Ahab, “As surely as the LORD lives—the God of Israel before whom I stand—there will be neither dew nor rain in these years except at my word!”
2ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃
2Then a revelation from the LORD came to Elijah:
3לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן׃
3“Leave here, turn eastward, and hide yourself by the Brook of Cherith, east of the Jordan.
4והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם׃
4And you are to drink from the brook, and I have commanded the ravens to feed you there.”
5וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן׃
5So Elijah did what the LORD had told him, and he went and lived by the Brook of Cherith, east of the Jordan.
6והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה׃
6The ravens would bring him bread and meat in the morning and evening, and he would drink from the brook.
7ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ׃
7Some time later, however, the brook dried up because there had been no rain in the land.
8ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃
8Then the word of the LORD came to Elijah:
9קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃
9“Get up and go to Zarephath of Sidon, and stay there. Behold, I have commanded a widow there to provide for you.”
10ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃
10So Elijah got up and went to Zarephath. When he arrived at the city gate, there was a widow gathering sticks. Elijah called to her and said, “Please bring me a little water in a cup, so that I may drink.”
11ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃
11And as she was going to get it, he called to her and said, “Please bring me a piece of bread.”
12ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃
12But she replied, “As surely as the LORD your God lives, I have no bread—only a handful of flour in a jar and a little oil in a jug. Look, I am gathering a couple of sticks to take home and prepare a meal for myself and my son, so that we may eat it and die.”
13ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃
13“Do not be afraid,” Elijah said to her. “Go and do as you have said. But first make me a small cake of bread from what you have, and bring it out to me. Afterward, make some for yourself and your son,
14כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה׃
14for this is what the LORD, the God of Israel, says: ‘The jar of flour will not be exhausted and the jug of oil will not run dry until the day the LORD sends rain upon the face of the earth.’”
15ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים׃
15So she went and did according to the word of Elijah, and there was food every day for Elijah and the woman and her household.
16כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃
16The jar of flour was not exhausted and the jug of oil did not run dry, according to the word that the LORD had spoken through Elijah.
17ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃
17Later, the son of the woman who owned the house became ill, and his sickness grew worse and worse, until no breath remained in him.
18ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃
18“O man of God,” said the woman to Elijah, “what have you done to me? Have you come to remind me of my iniquity and cause the death of my son?”
19ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו׃
19But Elijah said to her, “Give me your son.” So he took him from her arms, carried him to the upper room where he was staying, and laid him on his own bed.
20ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה׃
20Then he cried out to the LORD, “O LORD my God, have You also brought tragedy on this widow who has opened her home to me, by causing her son to die?”
21ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו׃
21Then he stretched himself out over the child three times and cried out to the LORD, “O LORD my God, please let this boy’s life return to him!”
22וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי׃
22And the LORD listened to the voice of Elijah, and the child’s life returned to him, and he lived.
23ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃
23Then Elijah took the child, brought him down from the upper room into the house, and gave him to his mother. “Look, your son is alive,” Elijah declared.
24ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת׃
24Then the woman said to Elijah, “Now I know that you are a man of God and that the word of the LORD from your mouth is truth.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.