אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 14
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃
1Follow after charity, be zealous for spiritual gifts; but rather that you may prophesy.
2כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃
2For he that speaketh in a tongue, speaketh not unto men, but unto God: for no man heareth. Yet by the Spirit he speaketh mysteries.
3והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃
3But he that prophesieth, speaketh to men unto edification, and exhortation, and comfort.
4המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃
4He that speaketh in a tongue, edifieth himself: but he that prophesieth, edifieth the church.
5וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃
5And I would have you all to speak with tongues, but rather to prophesy. For greater is he that prophesieth, than he that speaketh with tongues: unless perhaps he interpret, that the church may receive edification.
6ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃
6But now, brethren, if I come to you speaking with tongues, what shall I profit you, unless I speak to you either in revelation, or in knowledge, or in prophecy, or in doctrine?
7הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃
7Even things without life that give sound, whether pipe or harp, except they give a distinction of sounds, how shall it be known what is piped or harped?
8גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃
8For if the trumpet give an uncertain sound, who shall prepare himself to the battle?
9כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃
9So likewise you, except you utter by the tongue plain speech, how shall it be known what is said? For you shall be speaking into the air.
10הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃
10There are, for example, so many kinds of tongues in this world; and none is without voice.
11לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃
11If then I know not the power of the voice, I shall be to him to whom I speak a barbarian; and he that speaketh, a barbarian to me.
12כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃
12So you also, forasmuch as you are zealous of spirits, seek to abound unto the edifying of the church.
13על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃
13And therefore he that speaketh by a tongue, let him pray that he may interpret.
14כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃
14For if I pray in a tongue, my spirit prayeth, but my understanding is without fruit.
15ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃
15What is it then? I will pray with the spirit, I will pray also with the understanding; I will sing with the spirit, I will sing also with the understanding.
16כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃
16Else if thou shalt bless with the spirit, how shall he that holdeth the place of the unlearned say, Amen, to thy blessing? because he knoweth not what thou sayest.
17הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃
17For thou indeed givest thanks well, but the other is not edified.
18אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃
18I thank my God I speak with all your tongues.
19אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃
19But in the church I had rather speak five words with my understanding, that I may instruct others also; than ten thousand words in a tongue.
20אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃
20Brethren, do not become children in sense: but in malice be children, and in sense be perfect.
21הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃
21In the law it is written: In other tongues and other lips I will speak to this people; and neither so will they hear me, saith the Lord.
22לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃
22Wherefore tongues are for a sign, not to believers, but to unbelievers; but prophecies not to unbelievers, but to believers.
23והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃
23If therefore the whole church come together into one place, and all speak with tongues, and there come in unlearned persons or infidels, will they not say that you are mad?
24אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃
24But if all prophesy, and there come in one that believeth not, or an unlearned person, he is convinced of all, he is judged of all.
25ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃
25The secrets of his heart are made manifest; and so, falling down on his face, he will adore God, affirming that God is among you indeed.
26ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃
26How is it then, brethren? When you come together, every one of you hath a psalm, hath a doctrine, hath a revelation, hath a tongue, hath an interpretation: let all things be done to edification.
27כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃
27If any speak with a tongue, let it be by two, or at the most by three, and in course, and let one interpret.
28ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃
28But if there be no interpreter, let him hold his peace in the church, and speak to himself and to God.
29והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃
29And let the prophets speak, two or three; and let the rest judge.
30וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃
30But if any thing be revealed to another sitting, let the first hold his peace.
31כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃
31For you may all prophesy one by one; that all may learn, and all may be exhorted:
32ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃
32And the spirits of the prophets are subject to the prophets.
33כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃
33For God is not the God of dissension, but of peace: as also I teach in all the churches of the saints.
34נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃
34Let women keep silence in the churches: for it is not permitted them to speak, but to be subject, as also the law saith.
35ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃
35But if they would learn any thing, let them ask their husbands at home. For it is a shame for a woman to speak in the church.
36או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃
36Or did the word of God come out from you? Or came it only unto you?
37כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃
37If any seem to be a prophet, or spiritual, let him know the things that I write to you, that they are the commandments of the Lord.
38ומי אשר לא ידע אל ידע׃
38But if any man know not, he shall not be known.
39לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃
39Wherefore, brethren, be zealous to prophesy; and forbid not to speak with tongues.
40הכל יעשה כהגן וכשורה׃
40But let all things be done decently, and according to order.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.