1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 21
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
1ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל׃
1Satanás se levantou contra Israel e incitou Davi a fazer um censo de Israel.
2ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם׃
2Davi disse a Joabe e aos líderes do povo: “Vão, contem Israel, desde Berseba até Dã; e tragam-me a resposta, para que eu saiba quantos são.”
3ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל׃
3Joabe disse: “Que o SENHOR multiplique o seu povo cem vezes mais do que são. Mas, meu senhor, o rei, não são todos eles servos do meu senhor? Por que o meu senhor exige essa coisa? Por que ele seria motivo de culpa para Israel?”
4ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם׃
4No entanto, a palavra do rei prevaleceu contra Joabe. Portanto, Joabe partiu e percorreu todo o Israel; depois, voltou a Jerusalém.
5ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב׃
5Joabe entregou a Davi a soma do censo do povo. Em todo o Israel havia um milhão e cem mil homens que empunhavam a espada; e em Judá havia quatrocentos e setenta mil homens que empunhavam a espada.
6ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב׃
6Mas ele não contou Levi e Benjamim entre eles, pois a palavra do rei era abominável para Joabe.
7וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל׃
7Deus se desagradou dessa coisa; portanto, ele feriu Israel.
8ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃
8Davi disse a Deus: “Pequei gravemente ao fazer essa coisa. Mas agora, eu te peço, remove a iniquidade do teu servo, pois agi com muita insensatez.”
9וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר׃
9O SENHOR falou a Gade, o vidente de Davi, dizendo:
10לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך׃
10“Vá e fale a Davi, dizendo: 'Assim diz o SENHOR: “Eu lhe ofereço três coisas. Escolha uma delas, para que eu a faça a você.”'”
11ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך׃
11Então Gade foi a Davi e lhe disse: “Assim diz o SENHOR: 'Faça a sua escolha:
12אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר׃
12ou três anos de fome; ou três meses sendo consumido diante dos seus adversários, enquanto a espada dos seus inimigos o alcança; ou então três dias da espada do SENHOR, isto é, peste na terra, e o anjo do SENHOR destruindo por todas as fronteiras de Israel. Agora, portanto, considere que resposta devo levar àquele que me enviou.'”
13ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל׃
13Davi disse a Gade: “Estou em grande angústia. Que eu caia, eu peço, nas mãos do SENHOR, pois as suas misericórdias são muito grandes. Não me deixe cair nas mãos dos homens.”
14ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש׃
14Então o SENHOR enviou uma peste sobre Israel, e caíram setenta mil homens de Israel.
15וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי׃
15Deus enviou um anjo a Jerusalém para destruí-la. Quando ele estava prestes a destruir, o SENHOR viu, e se arrependeu do desastre, e disse ao anjo destruidor: “Basta. Agora retire a sua mão.” O anjo do SENHOR estava em pé junto à eira de Ornã, o jebuseu.
16וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם׃
16Davi levantou os olhos e viu o anjo do SENHOR em pé entre a terra e o céu, tendo uma espada desembainhada em sua mão, estendida sobre Jerusalém. Então Davi e os líderes, vestidos de pano de saco, prostraram-se com o rosto em terra.
17ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה׃
17Davi disse a Deus: “Não fui eu quem mandou contar o povo? Fui eu mesmo quem pecou e agiu com muita maldade; mas estas ovelhas, o que elas fizeram? Por favor, que a tua mão, ó SENHOR meu Deus, seja contra mim e contra a casa do meu pai; mas não contra o teu povo, para que não seja atingido pela praga.”
18ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי׃
18Então o anjo do SENHOR ordenou a Gade que dissesse a Davi que Davi subisse e erguesse um altar ao SENHOR na eira de Ornã, o jebuseu.
19ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה׃
19Davi subiu conforme a palavra de Gade, que ele falou em nome do SENHOR.
20וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים׃
20Ornã se virou e viu o anjo; e os seus quatro filhos que estavam com ele se esconderam. Ora, Ornã estava debulhando trigo.
21ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה׃
21Quando Davi se aproximou de Ornã, Ornã olhou e viu Davi, e saiu da eira, e curvou-se diante de Davi com o rosto em terra.
22ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃
22Então Davi disse a Ornã: “Venda-me o lugar desta eira, para que eu construa nela um altar ao SENHOR. Você deve vendê-lo a mim pelo preço total, para que a praga pare de afligir o povo.”
23ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי׃
23Ornã disse a Davi: “Tome-o para você, e que o meu senhor, o rei, faça o que for bom aos seus olhos. Eis que dou os bois para os holocaustos, e os instrumentos de debulhar para servir de lenha, e o trigo para a oferta de cereais. Eu dou tudo isso.”
24ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם׃
24O rei Davi disse a Ornã: “Não, mas eu certamente o comprarei pelo preço total. Pois não tomarei o que é seu para o SENHOR, nem oferecerei um holocausto que não me custe nada.”
25ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות׃
25Então Davi deu a Ornã seiscentos siclos de ouro, por peso, pelo lugar.
26ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה׃
26Davi construiu ali um altar ao SENHOR, e ofereceu holocaustos e ofertas pacíficas, e invocou o SENHOR; e ele lhe respondeu do céu com fogo sobre o altar de holocaustos.
27ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה׃
27Então o SENHOR deu ordem ao anjo, e ele guardou a sua espada de volta na bainha.
28בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם׃
28Naquele tempo, quando Davi viu que o SENHOR lhe havia respondido na eira de Ornã, o jebuseu, então ele ofereceu sacrifícios ali.
29ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃
29Pois o tabernáculo do SENHOR, que Moisés fez no deserto, e o altar de holocaustos, estavam naquele tempo no lugar alto em Gibeão.
30ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה׃
30Mas Davi não podia ir diante dele para consultar a Deus, pois estava com medo por causa da espada do anjo do SENHOR.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.