2 Mojžíšova 21
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1Tito jsou pak soudové, kteréž jim předložíš:
1ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃
2Jestliže koupíš k službě Žida, šest let sloužiti bude, a sedmého odejde svobodný darmo.
2כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃
3Přišel-li by sám toliko, sám také odejde; pakli měl ženu, vyjde s ním i žena jeho.
3אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃
4Jestliže pán jeho dá mu ženu, a ona zrodí jemu syny neb dcery: žena ta i děti její budou pána jeho, on pak sám toliko odejde.
4אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃
5Pakli by řekl služebník: Miluji pána svého, manželku svou a syny své, nevyjdu svobodný:
5ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃
6Tedy postaví ho pán jeho před soudci, a přivede ho ke dveřím neb k veřeji, a probodne pán jeho ucho jemu špicí; i zůstaneť služebníkem jeho na věky.
6והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃
7Když by pak prodal někdo dceru svou, aby byla děvkou, nevyjdeť tak, jako vycházejí služebníci.
7וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃
8Nelíbila-li by se pánu svému, kterýž jí sobě ještě nezasnoubil, dopustí ji vyplatiti. Lidu cizímu nebude míti práva prodati ji, poněvadž zhřešil proti ní.
8אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃
9Pakli by synu svému ji zasnoubil, učiníť jí tak, jakž obyčej jest činiti dcerám.
9ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃
10A dal-li by mu jinou, z stravy její, oděvu jejího, a přívětivosti manželské nic této neujme.
10אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃
11Neudělal-li by nic z toho trojího, vyjde darmo bez stříbra.
11ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃
12Kdo by ubil člověka, až by od toho umřel, smrtí umře.
12מכה איש ומת מות יומת׃
13Když by pak neukládal o bezživotí jeho, než Bůh dal by jej v ruce jeho: tedy uložím tobě místo, do něhož by takový mohl uteci.
13ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃
14Pakli by kdo tak pyšně sobě počínal proti bližnímu svému, že by ho lstivě zabil, i od oltáře mého odtrhneš jej, aby umřel.
14וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃
15Kdo by otce svého neb matku svou bil, smrtí ať umře.
15ומכה אביו ואמו מות יומת׃
16Kdo by pak, ukradna někoho, prodal jej, a nalezen by byl v ruce jeho, smrtí ať umře.
16וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃
17I ten, kdož by zlořečil otci svému neb mateři své, smrtí ať umře.
17ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
18Když by se svadili muži, a urazil by který bližního svého kamenem neb pěstí, a ten by neumřel, než složil se na lůži;
18וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃
19A potom by povstal a chodil vně o holi své: již nebude vinen ten, kdož urazil; toliko co zatím obmeškal, to jemu nahradí, a na vyhojení jeho naloží.
19אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃
20Když by pak ubil kdo služebníka svého neb děvku svou kyjem, tak že by umřel mu v ruce jeho: pomstou pomštěno bude nad takovým.
20וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃
21A však jestliže by den neb dva přečkal, neponese pomsty, nebo jej zaplatil.
21אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃
22Když by se svadili muži, a urazili ženu těhotnou, tak že by vyšel z ní plod její, však by se zhouba nestala: pokutován bude, jakž by uložil naň muž té ženy, a dá vedlé uznání soudců.
22וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃
23Pakliť by smrt přišla, tedy dáš život za život,
23ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃
24Oko za oko, zub za zub, ruku za ruku, nohu za nohu,
24עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃
25Spáleninu za spáleninu, ránu za ránu, modřinu za modřinu.
25כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃
26Jestliže by kdo urazil služebníka svého v oko, aneb děvku svou v oko, tak že by jej o ně připravil: svobodného jej propustí za oko jeho.
26וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃
27Pakli by zub služebníku svému neb zub děvce své vyrazil, svobodného jej propustí za zub jeho.
27ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃
28Jestliže by vůl utrkl muže neb ženu, tak že by umřel člověk: ukamenován bude ten vůl, aniž jedeno bude maso jeho, však pán vola toho bez viny bude.
28וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃
29Než byl-liť by vůl trkavý prvé, a bylo by to osvědčeno pánu jeho, on pak nezavřel by ho, a v tom zabil by muže neb ženu: vůl ten ukamenován bude, a pán jeho také umře.
29ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃
30Pakliť mu bude uloženo, aby se vyplatil: tedy dá výplatu za život svůj, jakážkoli na něj uložena bude.
30אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃
31Buď že by syna utrkl, buď dceru, podlé soudu toho stane se jemu.
31או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃
32Jestliže by služebníka vůl ztrkal neb děvku, třidceti lotů stříbra dá pánu jeho, a vůl ten bude ukamenován.
32אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃
33Kdyby kdo odhradil studnici, a neb vykopal někdo studnici, a zase jí nepřikryl, a vpadl by tam vůl neb osel:
33וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃
34Pán té studnice nahradí to, a peníze položí pánu jeho, a což se zabilo, to sobě míti bude.
34בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃
35A ustrčil-li by vůl něčí vola sousedova, že byl umřel: tedy prodadí vola toho živého, a podělí se penězi jeho; i s zabitým volem také se rozdělí.
35וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃
36Pakli vědíno bylo, že vůl byl trkavý prvé, a nezavřel ho pán jeho: bez výmluvy ať dá vola za vola, a zabitý ať mu zůstane.
36או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.