Levítico 17
Bíblia Portuguesa Mundial (Brazilian Portuguese)
Modern Hebrew Bible
1O SENHOR falou a Moisés, dizendo:
1וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2“Fale a Arão, aos seus filhos e a todos os filhos de Israel, e diga-lhes: ‘Isto é o que o SENHOR ordenou:
2דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃
3Qualquer homem da casa de Israel que abater um boi, ou cordeiro, ou cabra no acampamento, ou que o abater fora do acampamento,
3איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃
4e não o trouxer à porta da Tenda do Encontro para oferecê-lo como oferta ao SENHOR diante do tabernáculo do SENHOR: culpa de sangue será imputada a esse homem. Ele derramou sangue. Esse homem será eliminado do meio do seu povo.
4ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃
5Isso é para que os filhos de Israel tragam os seus sacrifícios, que eles sacrificam em campo aberto, para que os tragam ao SENHOR, à porta da Tenda do Encontro, ao sacerdote, e os sacrifiquem como sacrifícios de ofertas pacíficas ao SENHOR.
5למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃
6O sacerdote aspergirá o sangue no altar do SENHOR, à porta da Tenda do Encontro, e queimará a gordura como um aroma agradável ao SENHOR.
6וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃
7Eles não sacrificarão mais os seus sacrifícios aos ídolos em forma de bode, com os quais eles se prostituem. Este será um estatuto perpétuo para eles, por todas as suas gerações.’
7ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃
8“Você lhes dirá: ‘Qualquer homem da casa de Israel, ou dos estrangeiros que vivem como forasteiros entre eles, que oferecer um holocausto ou sacrifício,
8ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃
9e não o trouxer à porta da Tenda do Encontro para sacrificá-lo ao SENHOR, esse homem será eliminado do seu povo.
9ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃
10“‘Qualquer homem da casa de Israel, ou dos estrangeiros que vivem como forasteiros entre eles, que comer qualquer tipo de sangue, eu voltarei o meu rosto contra aquela alma que comer sangue, e o eliminarei do meio do seu povo.
10ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃
11Pois a vida da carne está no sangue. Eu o dei a vocês sobre o altar para fazer expiação pelas suas almas; pois é o sangue que faz expiação em virtude da vida.
11כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃
12Portanto, eu disse aos filhos de Israel: “Nenhuma pessoa entre vocês poderá comer sangue, nem qualquer estrangeiro que vive como forasteiro entre vocês poderá comer sangue.”
12על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃
13“‘Qualquer homem dos filhos de Israel, ou dos estrangeiros que vivem como forasteiros entre eles, que caçar qualquer animal ou ave que se pode comer, ele derramará o seu sangue e o cobrirá com pó.
13ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃
14Pois, quanto à vida de toda carne, o seu sangue está com a sua vida. Portanto, eu disse aos filhos de Israel: “Vocês não comerão o sangue de nenhum tipo de carne; pois a vida de toda carne é o seu sangue. Qualquer pessoa que o comer será eliminada.”
14כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃
15“‘Toda pessoa que comer daquilo que morre por si mesmo, ou o que é despedaçado por animais, seja ele natural da terra ou estrangeiro, lavará as suas roupas, se banhará em água e ficará impuro até a tarde. Então ele estará puro.
15וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃
16Mas, se não as lavar, nem banhar a sua carne, então ele levará a sua iniquidade.’”
16ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.